רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיט · פסוק צח
מֵאוֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֺתֶךָ. עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אָמְרוּ, דְּלָא אָתְיָא לְהוּ שְׁמַעְתָּא אֲלִיבָּא דְהִלְכְתָא (סוטה כא.). לְעוֹלָם סוֹד הַתּוֹרָה בְּיָדִי, שֶׁכֵּן מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. מִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת וּמִזֶּה לָמַדְתִּי קְצָת (לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתִּי מֵרַבִּי מֻבְהָק):