רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיט · פסוק סז
טֶרֶם אֶעֱנֶה. אוֹתְךָ בְּמִצְוֹתֶיךָ, טֶרֶם הָגִיתִי בָּהֶם בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֲנִי שֹׁגֵג בָּהֶם וְחוֹטֵא. וְעַתָּה מִשֶּׁנַּעֲנֵיתִי בָּהֶם תּוֹרָתְךָ שָׁמָרְתִּי, שֶׁהַמִּדְרָשׁ מְלַמְּדֵנִי לָסוּר מִן הָעֲבֵירָה. לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי:
אֶעֱנֶה. לְשׁוֹן שׁוֹנֶה וְהוֹגֶה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הוּא, כְּמוֹ תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ. וְכֵן ״יַכְרֵת ה׳ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב״ (מלאכי ב:יב), עֵר בַּחֲכָמִים וְעוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים: