רש"י על תהילים· רש״י
פרק קיט · פסוק ה
אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי. אָלֶ״ף יְסוֹד בַּתֵּיבָה, הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים, כְּמוֹ אָלֶ״ף שֶׁבְּ״אַחֲוָתִי בְאָזְנֵיכֶם״ (איוב יג:יז) וְאָלֶ״ף שֶׁל ״אָסוּךְ שָׁמֶן״ (מלכים ב ד:ב). אַחֲלַי תְּפִלּוֹתַי אֵלּוּ הֵן: שֶׁיִּכּוֹנוּ דְרָכָי. וְכֵן ״אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וְגוֹ׳״ (מלכים ב ה:ג) – צָרְכֵי אֲדוֹנִי, לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלֵךְ לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן. וְלָשׁוֹן אַחֲלִיּוּת שוהיי״ט בְּלַעַ״ז, כְּאָדָם הָאוֹמֵר: הַלְוַאי וְהָיִיתִי נָבִיא וְחָכָם: