רש"י על תהילים· רש״י
פרק קי · פסוק ד
נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם. לְפִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ עַל הָאוּכְלוֹסִין שֶׁהָרַג, נֶאֱמַר לוֹ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳״. לֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר דִּבֵּר עָלֶיךָ:
אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. מִמְּךָ תֵּצֵא הַכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, לִהְיוֹת בָּנֶיךָ יוֹרְשִׁין אֶת שֵׁם אֲבִי אָבִיךָ הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ:
דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. יוֹ״ד יְתֵרָה, כְּמוֹ ״רַבָּתִי עָם״ (איכה א:א). עַל דִּבְרַת מַלְכִּי צֶדֶק – עַל פְּקֻדַּת מַלְכִּי צֶדֶק. אַתָּה כֹהֵן. יֵשׁ בְּמַשְׁמָע כֹּהֵן – כְּהֻנָּה וּשְׂרָרָה, כְּמוֹ ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח:יח):