אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק קי

פרק קט

פסוק א

נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי. רַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, וַאֲנִי אֲפָרְשֶׁנּוּ כְּדִבְרֵיהֶם: נְאֻם ה׳ לְאַבְרָהָם, שֶׁקְּרָאוּהוּ הָעוֹלָם אֲדֹנִי ״שְׁמָעֵנִי אֲדֹנִי״ (בראשית כג:יא):

שֵׁב לִימִינִי. הִתְעַכֵּב לִתְשׁוּעָתִי וְהִתְחוֹלֵל לַה׳, אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ״ (דברים א:מו):

לִימִינִי. לִתְשׁוּעַת יְמִינִי:

עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ. אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו (בראשית יד:א):

פסוק ב

מַטֵּה. לְשׁוֹן מִשְׁעָן, כְּמוֹ ״כָּל מַטֵּה לֶחֶם״ (תהלים קה:טז):

מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה׳ מִצִּיּוֹן. כְּשֶׁתָּשׁוּב מִן הַמִּלְחָמָה וַאֲנָשֶׁיךָ עֲיֵפִים וְרוֹדְפִים, יִשְׁלַח לְךָ ה׳ אֶת מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם לְהוֹצִיא לֶחֶם וָיַיִן (בראשית יד:יז-יח):

רְדֵה. בַּמִּלְחָמָה:

בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ. לָבֶטַח:

פסוק ג

עַמְּךָ נְדָבוֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ. כְּשֶׁתֶּאֱסֹף חַיִל לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, יִתְנַדְּבוּ עַמְּךָ וְאוֹהֲבֶיךָ לָצֵאת עִמְּךָ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (בראשית יד:יד) ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ״ וְלֹא יוֹתֵר, וְעָנֵר וְאֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הִתְנַדְּבוּ מֵאֲלֵיהֶם לָצֵאת לָלֶכֶת אַחֲרָיו בְּעֶזְרָתוֹ:

בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר. זֹאת תִּהְיֶה לְךָ בִּזְכוּת הַדְרַת קְדֻשָּׁה שֶׁהָיָה בְּךָ מִבֶּטֶן אִמֶּךָ, שֶׁהִכִּיר בּוֹרְאוֹ בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים (נדרים לב.):

מֵרֶחֶם מִשְׁחָר. מִשֶּׁנָּפַלְתָּ מִן הָרֶחֶם, כְּמוֹ מְשִׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה בְּיוֹם טוֹב (ביצה לה:), וְאִיכָּא דְּתָנֵי מַשְׁחִירִין:

לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ. לְךָ יֵחָשֵׁב יַלְדוּתֶיךָ. דַּרְכֵי יֹשֶׁר שֶׁהִנְהַגְתָּ בָּהֶם בְּיַלְדוּתֶיךָ יִהְיֶה לְךָ לְנֹעַם, כַּטַּל זֶה שֶׁהוּא נָעִים וְנוֹחַ:

פסוק ד

נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם. לְפִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ עַל הָאוּכְלוֹסִין שֶׁהָרַג, נֶאֱמַר לוֹ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳״. לֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר דִּבֵּר עָלֶיךָ:

אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. מִמְּךָ תֵּצֵא הַכְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, לִהְיוֹת בָּנֶיךָ יוֹרְשִׁין אֶת שֵׁם אֲבִי אָבִיךָ הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ:

דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. יוֹ״ד יְתֵרָה, כְּמוֹ ״רַבָּתִי עָם״ (איכה א:א). עַל דִּבְרַת מַלְכִּי צֶדֶק – עַל פְּקֻדַּת מַלְכִּי צֶדֶק. אַתָּה כֹהֵן. יֵשׁ בְּמַשְׁמָע כֹּהֵן – כְּהֻנָּה וּשְׂרָרָה, כְּמוֹ ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח:יח):

פסוק ה

אֲדֹנָי. אֲשֶׁר הָיָה עַל יְמִינְךָ בַּמִּלְחָמָה:

מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים. אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים הוּא יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, זוֹ הִיא בְּשׂוֹרַת בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ עַל מִצְרַיִם: ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי״ (בראשית טו:יד):

פסוק ו

מָלֵא גְוִיּוֹת. אֲסִיפַת פְּגָרִים, מָלֵא לְשׁוֹן אֲסִיפָה כְּמוֹ ״קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא״ (ירמיהו יב:ו), ״אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים״ (ישעיהו לא:ד). וְהֵיכָן דָּן מָלֵא גְוִיּוֹת? ״אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״ (שמות יד:ל):

מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. זוֹ הִיא דֻּגְמַת נְבוּאַת ״מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע״ (חבקוק ג:יג) – רֹאשׁ פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה רֹאשׁ וְשַׂר עַל אֶרֶץ גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה עַל כָּל הָאֲרָצוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״מוֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ״ (תהלים קה:כ) – שֶׁהָיוּ כָּל הָאֻמּוֹת תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת מִצְרָיִם:

פסוק ז

מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה וְגוֹ׳. מִנִּילוּס הַנָּהָר בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ הָיְתָה אַרְצוֹ שׁוֹתָה וְלֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְמֵי גְשָׁמִים, עַל כֵּן הָיָה מֵרִים רֹאשׁ וּמִתְפָּאֵר ״לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״ (יחזקאל כט:ג). עִנְיָן אַחֵר יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַמִּזְמוֹר הַזֶּה בְּדָוִד:

א נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי. עַל עִסְקֵי אֲדוֹנִי שָׁאוּל, כְּשֶׁהָיִיתִי נִרְדָּף מִפָּנָיו:

לַאדֹנִי. עַל אֲדוֹנִי, כְּמוֹ ״וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יד:ג), ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית כו:ז):

שֵׁב לִימִינִי. הִתְעַכֵּב וְהַמְתֵּן לִישׁוּעָתִי:

ב מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה׳ מִצִּיּוֹן. מַעֲשִׂים טוֹבִים הַמְצֻיָּנִין בְּיָדְךָ. דָּבָר אַחֵר: עוֹד תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, וְשָׁם יְשֻׁלַּח לְךָ מַטֵּה עֹז, וְאָז תִּרְדֶּה בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ:

ג עַמְּךָ נְדָבוֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ. עַם יִשְׂרָאֵל יִתְנַדְּבוּ לְעֶזְרָתְךָ בְּיוֹם שֶׁתַּעֲשֶׂה חַיִל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ (דברי הימים א יב:כא) שֶׁהָיוּ נִקְבָּצִים עָלָיו מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט ״בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִקְלַג נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה וְגוֹמֵר״ ״וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִד וְגוֹמֵר״ (שם;ט):

בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר. בִּשְׁבִיל הַדְרַת קְדֻשָּׁה שֶׁהָיֳה בְךָ מִנְּעוּרֶיךָ:

לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ. יַלְדוּת טוֹבָה וּפֶרֶק נָאֶה שֶׁהָיָה בְּךָ, תִּהְיֶה לְךָ כַּטַּל שֶׁהוּא נָעִים וְעָרֵב, וְתַעֲשֶׂה לְךָ פֵּרוֹת לְהַצְלִיחֲךָ:

ד נִשְׁבַּע ה׳ וְגוֹ׳. שֶׁהַמַּלְכוּת תְּהֵא שֶׁלְּךָ עוֹלָמִית:

אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם. וְאֵיזוֹ מִן הַכְּהֻנּוֹת? כְּהֻנָּה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִכְּהֻנַּת מַלְכִּי צֶדֶק, וְזֶהוּ הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִכְּהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת (אבות ו:ה):

עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. לְמַעְלָה מִכְּהֻנַּת מַלְכִּי צֶדֶק שֶׁהָיָה ״כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן״ (בראשית יד:יח), וְאִם תֹּאמַר: אַף הוּא מֶלֶךְ הָיָה, מְלוּכַת מַלְכִּי צֶדֶק אֵינָהּ מְלוּכָה חֲשׁוּבָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל:

ה אֲדֹנִי. יִהְיֶה תָּמִיד עַל יְמִינְךָ לְהוֹשִׁיעֲךָ:

אֲשֶׁר מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים. שֶׁנִּלְחֲמוּ עִם אַבְרָהָם (בראשית יד:טו) וְעִם יְהוֹשֻׁעַ (יהושע י-יב) וְעִם בָּרָק (שופטים ד-ה):

ו יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. וְעוֹד בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ בִּנְךָ יָדִין בְּאוּכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב קִבּוּץ פְּגָרִים מֵתִים, וְיִמְחַץ בְּסַנְחֵרִיב שֶׁהוּא רֹאשָׁהּ שֶׁל נִינְוֵה וְאַשּׁוּר שֶׁהִיא אֶרֶץ רַבָּה, אֲשֶׁר מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ הָיָה שׁוֹתֶה, שֶׁנִּתְפָּאֵר שֶׁשָּׁתוּ אוּכְלוּסָיו מִימֵי הַיַּרְדֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לז:כה) ״אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם וְאַחֲרִיב וְגוֹ׳״:

ז עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ. הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ וּמִתְפָּאֵר בְּגָדְלוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה