אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק קט

פרק קח

פסוק א

אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ. עַל כָּל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר:

פסוק ב

כִּי פִי רָשָׁע. עֵשָׂו:

פסוק ד

תַּחַת אַהֲבָתִי אוֹתְךָ יִשְׂטְנוּנִי:

וַאֲנִי תְפִלָּה. וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ תָּמִיד (מצאתי):

פסוק ה

רָעָה תַּחַת טוֹבָה. שִׁבְעִים פָּרִים אֲנִי מַקְרִיב בְּכָל שָׁנָה בִּשְׁבִיל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמְבַקֵּשׁ לִגְשָׁמִים, וְהֵם מְרֵיעִים לִי:

פסוק ז

בְּהִשָּׁפְטוֹ. לְפָנֶיךָ יֵצֵא מִדִּינְךָ מְחֻיָּב וְרָשָׁע:

פסוק ח

פְּקֻדָּתוֹ. גְּדֻלָּתוֹ, פְּרוֹבוֹשְׁטִיאָ״ה בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים״ (אסתר ב:ג):

פסוק י

וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם. הַכֹּל יִשְׁאֲלוּ עֲלֵיהֶם: מַה נִּהְיְתָה בִּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי? מִתּוֹךְ קוֹל חוּרְבָּה שֶׁיָּצָא עֲלֵיהֶם:

וְדָרְשׁוּ. מַשְׁמָע: מֵאֵת אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי נָקוּד חֲטַף קָמַץ, וְכֵן וְשִׁאֵלוּ. מִפִּי אֲחֵרִים הוּא מַשְׁמָע, שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר וְשִׁאֵלוּ, מִמִּשְׁקַל חָזָק: יִהְיוּ מְשַׁאֲלִים עַל הַפְּתָחִים:

פסוק יא

יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ. אָדָם הַטּוֹרֵחַ מְחַזֵּר וְלָהוּט לַעֲשׂוֹת דָּבָר, נוֹפֵל בּוֹ לָשׁוֹן מִתְנַקֵּשׁ, כְּלוֹמַר: מֻטְרָף וּמִתְלַבֵּט, כְּמוֹ ״וְאַרְכֻּבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן״ (דניאל ה:ו), וְכֵן ״פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם״ (דברים יב:ל). אַף כָּאן יִהְיֶה הַנּוֹשֶׁה בְּעֵשָׂו אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר״ (בראשית כה:כג). לָשׁוֹן אַחֵר: יִהְיֶה הַנּוֹשֶׁה נוֹגֵעַ וְנִקְרָב לְכָל אֲשֶׁר לוֹ, יְנַקֵּשׁ שייטאצופי״ץ בְּלַעַ״ז. יְהִי מִשְׁפַּט הַנּוֹשֶׁה נוֹקֵשׁ וְנִשְׁעָן עַל כָּל מָמוֹנוֹ, וְזֶהוּ יַעֲקֹב הַנּוֹשֶׁה בְּעֵשָׂו אֶת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר״ (בראשית כה:כג) מָצָאתִי:

פסוק יג

בְּדוֹר אַחֵר. שֶׁיָּבֹא אַחַר כּוֹרְתוֹ, יִמַּח שְׁמוֹ וְטִבְעוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ זִכָּרוֹן לֹא יִפֹּל עָלָיו בְּפִי הַדּוֹר הַנּוֹלָד בָּעוֹלָם לְאַחַר שֶׁנִּשְׁחַת שְׁמוֹ. שארטרמיר״א בְּלַעַ״ז:

פסוק יד

עֲוֺן אֲבוֹתָיו. עָוֹן שֶׁהֶעֱוָה עַל אֲבוֹתָיו, לְאַבְרָהָם שֶׁגָּרַע חָמֵשׁ שָׁנִים מֵחַיָּיו (בראשית רבה סג,יב), וּלְאָבִיו גָּרַם כִּהְיוֹן עֵינַיִם (בראשית רבה סה,ד-ה):

וְחַטַּאת אִמּוֹ. שֶׁהִשְׁחִית רַחְמָהּ וְשֶׁגָּרַם לְהַעֲלִים יוֹם קְבוּרָתָהּ מִן הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יְקַלְלוּהָ שֶׁיָּצָא מִכְּרֵסָהּ עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה:ח) ״וַתָּמָת דְּבוֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וְגוֹמֵר אַלּוֹן בָּכוּת״, בִּלְשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאַחֵר אַלּוֹן, שֶׁאֵבֶל אַחֵר הָיָה לְיַעֲקֹב עִם שֶׁל דְּבוֹרָה, שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ וְהֶעֱלִימוּ מִיתָתָהּ:

פסוק טו

יִהְיוּ. הָעֲוֹנוֹת הָאֵלֶּה נֶגֶד ה׳ תָּמִיד:

וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. שֶׁל עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו:

פסוק טז

יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד. לַעֲסוֹק בְּאֵבֶל אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב נְזִיד עֲדָשִׁים לְנַחֵם אֶת יִצְחָק (בראשית כה:כט), שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם (בבא בתרא טז:):

אִישׁ עָנִי. יִשְׂרָאֵל:

פסוק יז

וַיֶּאֱהַב קְלָלָה. קִלְלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּפַר בּוֹ:

פסוק יח

וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה. הִכְנִיס עַצְמוֹ בִּקְלָלָה, וְנוֹחָה לוֹ פְּרִיקַת עֹל הַקָּרְבָּן וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְקִלְלַת הָאֻמּוֹת:

פסוק יט

תְּהִי לוֹ. הַקְּלָלָה מַעֲטֶה כְּבֶגֶד (מצאתי):

וּלְמֵזַח תָּמִיד. חֲגוֹרָה, וְכֵן ״וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה״ (איוב יב:כא) אֵזוֹר הַחֲזָקִים פִּתֵּחַ:

פסוק כג

כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ. לְעֵת עֶרֶב:

נִנְעַרְתִּי. לְשׁוֹן תִּשְׁנוֹק וְטֵרוּף וְאֹטֶם כָּאַרְבֶּה שֶׁהוּא נוֹדֵד וְנָע וּמְטֹרָף (ירושלמי ברכות ד.) (מצאתי):

פסוק כט

וְיַעֲטוּ כַמְעִיל. הָעוֹטֶה וְעוֹטֵף כָּל הַגּוּף לְכָל לְבוּשׁ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה