רש"י על תהילים· רש״י
פרק צו
פסוק א
שִׁיר חָדָשׁ. מִזְמוֹר זֶה עַל הֶעָתִיד, וְסוֹפוֹ מוֹכִיחַ כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ. בְּכָל מָקוֹם שִׁיר חָדָשׁ עַל הֶעָתִיד:
פסוק ז
הָבוּ לַה׳ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים. וּמָה תִּתְּנוּ לוֹ? הָבוּ לַה׳ כָּבוֹד וָעֹז:
פסוק י
ה׳ מָלָךְ. לֶעָתִיד לָבוֹא יְהֵא שִׁיר זֶה:
יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים. אוֹתָם שֶׁיַּהֲפֹךְ לָהֶם שָׂפָה בְרוּרָה (צפניה ג:ט):
בְּמֵישָׁרִים. זְכֻיּוֹת:
פסוק יא
יִרְעַם הַיָּם. לְהָרִים קוֹל בִּתְהִלָּה:
פסוק יב
כָּל עֲצֵי יָעַר. כָּל שָׁלְטוֹנֵי הָאֻמּוֹת: