רש"י על תהילים· רש״י
פרק צג
פסוק א
ה׳ מָלַךְ. יֹאמְרוּ לֶעָתִיד:
אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל. בְּמָלְכוֹ תִּשְׂמַח הָאָרֶץ:
פסוק ג
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה׳. לְשׁוֹן צְעָקָה וְקוֹבְלָן הוּא זֶה: אֲהָהּ ה׳, הִנֵּה הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹטְפִים כַּנְּהָרוֹת נָשְׂאוּ קוֹלָם יֶהֱמָיוּן, וְאֶת דּוּךְ עָמְקֵי נִבְכֵיהֶם יִשְׂאוּ וְיַגְבִּיהוּ תָּמִיד לְהִתְגָּאוֹת נֶגְדֶּךָ. כָּל לְשׁוֹן דָּכָא לְשׁוֹן עֹמֶק וְשִׁפְלוּת:
פסוק ד
מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים וְגוֹ׳. יָדַעְתִּי אֲנִי, כִּי יוֹתֵר מִקּוֹלוֹת הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר יֶהֱמָיוּן עָלֵינוּ (ישעיה יז:יב), וּמֵאַדִּירֵי מִשְׁבְּרֵי הַיָּם הַזֶּה, אַתָּה אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳, וְיָדְךָ תַּקִּיפָה עֲלֵיהֶם:
פסוק ה
עֵדֹתֶיךָ. שֶׁהֵעִידוּ וְהִבְטִיחוּ נְבִיאֶיךָ לְבֵיתְךָ, שֶׁהוּא נַאֲוָה קֹדֶשׁ:
נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ. וּלְאֹרֶךְ יָמִים הוּא מְצַפֶּה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים, נֶאֱמָנִים הֵם לַה׳ מְאֹד:
נַאֲוָה. כְּמוֹ ״נְאוֹת אֱלֹהִים״ (תהלים פג:יג), לְשׁוֹן נָוֶה. וְתֵדַע שֶׁכָּל נָאוֶה שֶׁבַּמִּקְרָא אֵינָן מְפִיקִין אָלֶ״ף, לְפִי שֶׁהֵם לְשׁוֹן נוֹי, וְזֶה מֵפִיק אָלֶ״ף: