רש"י על תהילים· רש״י
פרק צא
פסוק א
יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. מִי שֶׁהוּא חוֹסֶה בְּסֵתֶר כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הוּא יִתְלוֹנָן בְּצִלּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵגִין עָלָיו. הֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ זֶה מַשִּׂיא אֶת בְּנֵי הָאָדָם לַחֲסוֹת בְּכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה:
יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. כְּמוֹ ״בְּצִלּוֹ חָמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי״ (שיר השירים ב:ג):
שַׁדַּי. לְשׁוֹן חוֹזֶק:
פסוק ב
אוֹמַר לַה׳ מַחְסִי. הוּא וּמְצוּדָתִי, וְהַכֹּל יִלְמְדוּ מִמֶּנִּי. וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר כֵּן?
פסוק ג
כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ וְגוֹ׳. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן:
פסוק ד
בְּאֶבְרָתוֹ. כָּנָף:
יָסֶךְ. יְסוֹכֵךְ:
תֶּחְסֶה. תִּתְכַּסֶּה:
צִנָּה וְסֹחֵרָה. הוּא צִנָּה הַמַּקֶּפֶת אֶת הָאָדָם קָרוֹב לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, סֹחֵרָה לְשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (שבת יג.):
פסוק ה
לֹא תִירָא. אִם תִּבְטַח בּוֹ:
מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. שֵׁד הַמְּעוֹפֵף כְּחֵץ:
פסוק ו
מִדֶּבֶר וּמִקֶּטֶב. שֵׁמוֹת שֵׁדִים הֵם, זֶה מַזִּיק בַּלַּיְלָה וְזֶה מַזִּיק בַּצָּהֳרַיִם (פסחים קיא:):
יָשׁוּד. ״יְשׁוֹדֵד״ (הושע י:ב):
פסוק ז
יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. לְשׁוֹן חֲנִיָּה, כְּמוֹ ״עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל״ (בראשית כה:יח):
מִצִּדְּךָ. מִשְּׂמֹאלְךָ יַחֲנוּ אֶלֶף שֵׁדִים, וְאֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ לְהַזִּיק:
פסוק ח
וְשִׁלֻּמַת. כִּלָּיוֹן, וְלָמָּה?
פסוק ט
כִּי אַתָּה. אָמַרְתָּ ה׳ מַחְסִי. וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר:
עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂמְתָּ מְעוֹן מִבְטַחֲךָ:
פסוק י
לֹא תְאֻנֶּה. לֹא תִקְרֶה, וְכֵן ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא:יג):
פסוק יב
פֶּן תִּגֹּף. פֶּן תִּכָּשֵׁל, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נְגִיפָה; אצופי״ר בְּלַעַ״ז: