רש"י על תהילים· רש״י
פרק צ · פסוק יז
וִיהִי נֹעַם אֲדֹ׳ אֱלֹהֵינוּ. שְׁכִינָתוֹ וְתַנְחוּמָיו:
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. לְשׁוֹן תְּחִנָּה הוּא, כּוֹנְנָה כְּמוֹ ״שָׁמְרָה״ (תהלים כה:כ) ״שָׁפְטָה״ (תהלים פב:ח):
כּוֹנְנֵהוּ. כּוֹנֵן אוֹתוֹ, וּשְׁנֵי פְּעָמִים וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: אֶחָד עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁבֵּרְכָן לְיִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלֵּל שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם בַּמִּשְׁכָּן, וְאַחַת שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם: