אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק פט

פרק פח

פסוק א

לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. גַּם הוּא אֶחָד מִן חֲמִשָּׁה אַחִים הַמְשׁוֹרְרִים, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (בבא בתרא טו.) בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עַל שֵׁם ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח״ (ישעיהו מא:ב):

פסוק ב

אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. אֶת שֶׁיְּדַעְתִּיךָ, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר הַבְטָחָתְךָ וּמְאַמֵּן דְּבָרֶיךָ:

פסוק ג

כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. כִּי אָמַרְתִּי: עַד עוֹלָם יִבָּנֶה בְחֶסֶד כִּסֵּא דָוִד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכֹנַנְתִּי כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְגוֹ׳״ (שמואל ב ז:יג). דָּבָר אַחֵר: סָבוּר הָיִיתִי שֶׁיְּהֵא הָעוֹלָם בָּנוּי בְּחַסְדְּךָ וְתָכִין אֱמוּנָתְךָ בַשָּׁמַיִם, שֶׁתְּהֵא נְכוֹנָה וּמְקֻיֶּמֶת. וּמַה הִיא הָאֱמוּנָה? אוֹתָהּ הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּ אֶת דָּוִד עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא לֵאמֹר: כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי לְהָכִין עַד עוֹלָם זַרְעוֹ:

פסוק ו

וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ. אִם הָיִיתָ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתְךָ:

אַף אֱמוּנָתְךָ. אֱמוּנַת דְּבָרֶיךָ יוֹדוּ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים:

פסוק ז

יַעֲרֹךְ לַה׳. יְהֵא נַעֲרָץ כְּמוֹתוֹ:

פסוק ח

בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה. בְּסוֹד רַב שֶׁל מַלְאָכִים:

פסוק י

בְּשׂוֹא גַלָּיו. בְּהִנָּשֵׂא גַלָּיו:

אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. תַּשְׁפִּילֵם, וְכֵן ״וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה״ (משלי כט:יא), וְכֵן ״מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים״ (תהלים סה:ח):

פסוק יא

רָהַב. מִצְרַיִם (ישעיהו ל:ז):

פסוק טז

יוֹדְעֵי תְרוּעָה. שֶׁיּוֹדְעִין לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְרוּעָה, שֶׁמְּסַדְּרִים עָלֶיהָ מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת (ויקרא רבה כט, ד):

פסוק יח

וּבִרְצוֹנְךָ. שֶׁאַתָּה מִתְרַצֶּה לָהֶם, אפימאנ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק כ

לַחֲסִידֶיךָ. נָתָן הַנָּבִיא וְגָד הַחוֹזֶה:

שִׁוִּיתִי עֵזֶר. עַל דָּוִד, לַעֲזוֹר לוֹ תָּמִיד:

פסוק כג

לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ. לֹא יִגְבַּר עָלָיו לִהְיוֹת לוֹ כְּנוֹשֶׁה (שמות כב:כד):

פסוק כח

בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ. גָּדוֹל אֶתְּנֵהוּ:

פסוק לג

וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם. כָּךְ אָמַר לוֹ נָתָן הַנָּבִיא עַל שְׁלֹמֹה (שמואל ב ז:יד): ״אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהוֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים״, זֶה רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע שֶׁעָמַד לְשָׂטָן לוֹ, וּבְנִגְעֵי בְנֵי אָדָם זֶה אַשְׁמְדַאי, שֶׁהַשֵּׁדִים בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ (בראשית רבה כ:יא):

פסוק לו

אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב. לְשׁוֹן ״לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו״ (ישעיהו נח:יא), פיילנצ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק לח

וְעֵד בַּשָּׁחַק נֶאֱמָן. הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ עֵדִים לוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵם קַיָּמִים, יִתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו לג:כ-כא): ״אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה גַּם בְּרִיתִי תוּפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי״:

פסוק לט

וְאַתָּה זָנַחְתָּ. דִּקְדַּקְתָּ אַחַר בָּנָיו לַחֲשׁוֹב עֲוֹנָם, עַד אֲשֶׁר זְנַחְתָּם וּמְאַסְתָּם בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כה:א):

פסוק מ

נֵאַרְתָּה. בִּטַּלְתָּ:

פסוק מא

כָּל גְּדֵרוֹתָיו. שֶׁבָּנָה בִּירוּשָׁלַיִם:

מִבְצָרָיו. הַר הַבַּיִת וּמְצוּדַת צִיּוֹן:

פסוק מד

אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ. הֲשִׁיבוֹתָ אָחוֹר וְהָפַכְתָּ אֶת חִדּוּד חַרְבּוֹ, כְּמוֹ ״חַרְבוֹת צֻרִים״ (יהושע ה:ב), וְכֵן ״כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ״ (ישעיהו נד:יז):

וְלֹא הֲקֵימוֹתוֹ. וְלֹא הֶעֱמַדְתּוֹ מִלִּפּוֹל:

פסוק מה

הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ. זְרִיחָתוֹ, כְּמוֹ ״צָהֳרַיִם״ דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״טִיהֲרָא״, וּכְמוֹ (שמות כד:י) ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״:

לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה. הִשְׁפַּלְתָּ וְהִשְׁחַתָּ, כָּל לְשׁוֹן שְׁחִיָּה בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן ״מְגַר״:

פסוק מח

זְכׇר אֲנִי מֶה חָלֶד. מַה זִּקְנָה יֵשׁ לִי? הֲלֹא מְעַט יָמַי, וְדַי לְךָ שֶׁאַתָּה נִפְרָע מִמֶּנִּי בְּמוֹתִי קְצַר יָמִים:

עַל מַה שָּׁוְא. לְחִנָּם וְלַהֶבֶל בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם:

פסוק נא

שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים. בַּגּוֹלָה אֲנִי נוֹשֵׂא סִבְלָם וּמַשָּׂאָם:

פסוק נב

עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ. סוֹפֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא (סוטה ט,טו): בְּעִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ חוּצְפָּא יִסְגֵּא:

פסוק נג

בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם. עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה