רש"י על תהילים· רש״י
פרק פו · פסוק ב
כִּי חָסִיד אָנִי. שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ גִּדּוּפִי וְחֶרְפָּתִי, וִיכֹלֶת בְּיָדִי לְהִנָּקֵם, וַאֲנִי שׁוֹתֵק. כָּךְ הִיא בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים. דָּבָר אַחֵר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרָכוֹת (ברכות ד.): וְלֹא חָסִיד אֲנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִין בִּכְבוֹדָן, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא וְכוּ׳?