רש"י על תהילים· רש״י
פרק פו
פסוק ב
כִּי חָסִיד אָנִי. שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ גִּדּוּפִי וְחֶרְפָּתִי, וִיכֹלֶת בְּיָדִי לְהִנָּקֵם, וַאֲנִי שׁוֹתֵק. כָּךְ הִיא בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים. דָּבָר אַחֵר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרָכוֹת (ברכות ד.): וְלֹא חָסִיד אֲנִי, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִין בִּכְבוֹדָן, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא וְכוּ׳?
פסוק ג
כָּל הַיּוֹם. כָּל הַגָּלוּת, שֶׁהוּא יוֹם לָאֻמּוֹת וְלַיְלָה לְיִשְׂרָאֵל. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:
פסוק ד
נַפְשִׁי אֶשָּׂא. לִבִּי אֲכַוֵּן:
פסוק ח
וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ. הַמַּקְדִּים עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים:
פסוק י
וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. עַד שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים נִבְרְאוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ (שו״ט פו, ג). לְפִיכָךְ יְכַבְּדוּ כָל הַגּוֹיִם לִשְׁמֶךָ:
פסוק יג
מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. דֶּרֶךְ הַמְנַאֲפִים לְהִנָּתֵן בְּעוּמְקָהּ שֶׁל שְׁאוֹל, וּמִשָּׁם הִצַּלְתַּנִי, שֶׁאָמַר לִי נָתָן הַנָּבִיא: ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ״ (שמואל ב יב:יג):
פסוק יד
זֵדִים קָמוּ עָלַי. דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל:
וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. לֹא זָכְרוּ אֲשֶׁר רָאוּ שֶׁמְּשָׁחַנִי שְׁמוּאֵל עַל פִּיךָ (שמואל א טז:יב):
פסוק טז
לְבֶן אֲמָתֶךָ. בֶּן הָאָמָה מַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי אֲדוֹנָיו יוֹתֵר מִמִּקְנַת כֶּסֶף, שֶׁבֶּן הָאָמָה יְלִיד בַּיִת הוּא וְגָדַל בְּחֵיק אֲדוֹנָיו:
פסוק יז
עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה. שֶׁיְּהֵא נִכָּר לַאֲחֵרִים שֶׁמָּחַלְתָּ לִי:
וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי. הָאוֹת וְיֵבֹשׁוּ, וְלֹא שָׁמַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן הָאוֹת בְּיָמָיו, אֶלָּא בִּימֵי שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, כְּשֶׁדָּבְקוּ הַשְּׁעָרִים זֶה בָּזֶה וְלֹא נִפְתְּחוּ עַד שֶׁאָמַר (דברי הימים ב ו:מב): ״אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ״: