רש"י על תהילים· רש״י
פרק פב
פסוק א
אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. לִרְאוֹת אִם אֱמֶת יִשְׁפֹּטוּ. וְאַתֶּם, הַדַּיָּנִים, עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל?!
פסוק ג
הַצְדִּיקוּ. אִם זַכַּאי הוּא בְּדִינוֹ, אַל תַּהַפְּכוּ דִינוֹ לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל לָשֵׂאת פְּנֵי רְשָׁעִים:
פסוק ה
לֹא יָדְעוּ. הַדַּיָּנִין הַמְעַוְּתִים אֶת הַדִּין:
וְלֹא יָבִינוּ. אֶת אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל הֶעָוֹן הַזֶּה יִתְהַלְּכוּ בַּחֲשֵׁכָה (עַל דֶּרֶךְ ״כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְגוֹ׳״ (שמות כג:ח)), וְיִמּוֹטוּ עַל כָּךְ מוֹסְדֵי אָרֶץ:
פסוק ו
אֱלֹהִים אַתֶּם. מַלְאָכִים; כְּשֶׁנָּתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, נְתַתִּיהָ לָכֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט עוֹד בָּכֶם:
פסוק ז
אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. אָכֵן כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּמוּתוּן, אַחֲרֵי שֶׁחִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם כְּמוֹהוּ (עבודה זרה ה,א; מכילתא יתרו בחדש ט):
וּכְאַחַד הַשָּׂרִים. הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמֵּתוּ, כֵּן תִּפֹּלוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה : כְּאַחַד הַשָּׂרִים שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כד:כא): ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם״:
פסוק ח
קוּמָה אֱלֹהִים. אָסָף הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיָּקוּם וְיַכְרִית אוֹתָם הַדַּיָּנִין הַמְקֻלְקָלִין מִיִּשְׂרָאֵל:
כִּי אַתָּה. הוּא הַנּוֹחֵל הַגּוֹיִם, וְהַכֹּל בְּיָדְךָ לִשְׁפּוֹט: