רש"י על תהילים· רש״י
פרק פא
פסוק א
עַל הַגִּתִּית. כְּלִי שִׁיר הַבָּא מִגַּת:
פסוק ב
הָרִיעוּ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה ל:):
פסוק ג
כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אוֹמֵר: הוּא נֵבֶל הוּא כִּנּוֹר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִימִין (וִיתֵדוֹת) יְתֵרוֹת שֶׁבֵּין זֶה לָזֶה. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֵבֶל? שֶׁהוּא מְנַבֵּל כָּל מִינֵי זֶמֶר:
פסוק ד
בַּחֹדֶשׁ. בְּחִדּוּשׁ הַלְּבָנָה:
בַּכֵּסֶה. יוֹם מוֹעֵד קָבוּעַ לְכָךְ, וְכֵן ״לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ״ (משלי ז:כ) – לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ (ביצה טז.):
פסוק ה
כִּי חֹק. הוּא לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְקֹעַ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהוּא יוֹם הַמִּשְׁפָּט לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק ו
עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים (ראש השנה י:):
שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. מְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (סוטה לו:), שֶׁלִּמְּדוֹ גַבְרִיאֵל שִׁבְעִים לָשׁוֹן:
פסוק ז
מִדּוּד. מֵעֲבוֹדַת עַבְדוּת לְבַשֵּׁל קְדֵרוֹת כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הָעֲבָדִים:
מִדּוּד. קְדֵרָה, כְּמוֹ ״וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד״ (שמואל א ב:יד):
פסוק ח
בַּצָּרָה קָרָאתָ. לִי כֻּלְּכֶם קְרָאתֶם מִצָּרַת עֲבוֹדַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם, וָאֲחַלֵּץ אֶתְכֶם:
אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם. אַתָּה קְרָאתַנִי בְּסֵתֶר, בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וַאֲנִי עָנִיתִיךָ בְּקוֹל רַעַם; הוֹדַעְתִּי גְּבוּרוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּפַרְהֶסְיָא:
אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּי וּבָחוּן לְפָנַי, שֶׁאַתֶּם עֲתִידִים לְהַמְרוֹתִי בְּמֵי מְרִיבָה (במדבר כ), כָּךְ שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא (מכילתא יתרו בחדש א):
פסוק ט
שְׁמַע עַמִּי. אַחֲרֵי שֶׁכָּל זֹאת עָשִׂיתִי לְךָ, כְּדַאי אַתָּה לִשְׁמֹעַ לִי:
פסוק יא
הַרְחֶב פִּיךָ. לִשְׁאוֹל מִמֶּנִּי כָּל תַּאֲוַת לִבְּךָ:
וַאֲמַלְאֵהוּ. כְּכָל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל אֲמַלֵּא:
פסוק יג
בִּשְׁרִירוּת לִבָּם. בְּמַרְאִית לִבָּם, כְּמוֹ ״לְמַעַן שׁוֹרְרָי״ (תהלים ה:ט):
פסוק יד
לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי. עֲדַיִן אִם הָיוּ רוֹצִין לָשׁוּב לִי וְלִשְׁמֹעַ אֵלַי:
פסוק טו
כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ. בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת הָיִיתִי מַכְנִיעַ אוֹיְבֵיהֶם:
אָשִׁיב יָדִי. אָשִׁיב מַכָּתִי מֵעֲלֵיכֶם לָתֵת אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם, וְאָז:
פסוק טז
מְשַׂנְאֵי ה׳ יְכַחֲשׁוּ לוֹ וִיהִי עִתָּם. פּוּרְעָנוּתָם לְעוֹלָם:
פסוק יז
וַיַּאֲכִילֵהוּ. לְיִשְׂרָאֵל:
וּמִצּוּר. הִשְׂבִּיעָם דְּבַשׁ כְּשֶׁהָלְכוּ בִדְרָכָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע״ (דברים לב:יג):