רש"י על תהילים· רש״י
פרק פ · פסוק טז
וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ. הַמְבֻסֶּסֶת וְהַמְיֻשֶּׁבֶת לְשׁוֹן ״וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ״ (בראשית מ:יג):
וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּ לָּךְ. וְעַל עֵשָׂו, שֶׁהָיָה בֵּן חָבִיב לְאָבִיו, שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנִי (בראשית כז:א), אִמַּצְתָּ גֶּפֶן יַעֲקֹב לָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד״ (בראשית כז:מ). עַכְשָׁיו: