רש"י על תהילים· רש״י
פרק עו · פסוק יא
כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ. כַּעֲסָן שֶׁל רְשָׁעִים גּוֹרֵם שֶׁהַבְּרִיּוֹת מוֹדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהֵם מַרְאִין כַּעֲסָם וְהַקָּבָּ״ה נִפְרָע מֵהֶם הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו, וְאַף הֵם עַצְמָם מְקַלְּסִין לְפָנָיו כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין כַּעֲסָן כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ מַה נֶּאֱמַר שָׁם ״יְהֵא שְׁמֵיהּ דֶּאֱלָהָא מְבָרַךְ וְגוֹ׳״ (דניאל ג:כח). וְעַל יְדֵי כֵן שְׁאֵרִית הַחֵמֹת תַּחְגֹּר תְּעַכֵּב וְתַחְדֹּל, שְׁאָר הָרְשָׁעִים מְעֻכָּבִים וְנִמְנָעִים מִלְּהַרְאוֹת גַּאֲוָתָם וַחֲמָתָם. תַּחְגֹּר לְשׁוֹן עֲכָבָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בכורות לז:): פְּגִימַת הַסַּכִּין כְּדֵי שֶׁתַּחְגֹּר בּוֹ הַצִּפֹּרֶן. וְשָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַגָּאוֹן בַּר׳ יִצְחָק שֶׁהָיָה מֵבִיא הַמִּקְרָא הַזֶּה עֵדוּת לְאוֹתָהּ מִשְׁנָה. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר חֲגִירָה זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, וּפֵרוּשׁוֹ לְךָ נָאֶה לַחֲגֹר חֵמָה וְלַעֲטוֹת קִנְאָה כִּי הַכֹּחַ וְהַיְּכֹלֶת שֶׁלְּךָ, וּלְשׁוֹן שְׁאֵרִית זֶה הוּא מֵאַחַר שֶׁחֲמַת אָדָם אֵינוֹ כְּלוּם נִשְׁאֲרוּ כָּל חֲגוֹרוֹת חֵמָה לְךָ: