רש"י על תהילים· רש״י
פרק עג
פסוק א
אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים. לְפִי שֶׁעִנְיַן הַמִּזְמוֹר מְדַבֵּר בַּצָּרוֹת הַבָּאוֹת עַל עוֹבְדֵי הַמָּקוֹם, לְכָךְ פָּתַח בּוֹ כָּךְ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צוֹעֵק וּמִתְמֵהַּ עַל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יָדַעְתִּי כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹב לָהֶם, וּלְטוֹבָתָם הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה כְּדֵי לְזַכּוֹתָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
פסוק ב
וַאֲנִי. מִטֶּרֶם שׂוּמִי זֹאת אֶל לִבִּי:
כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וְשֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרַי. לִנְטוֹת מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם:
פסוק ג
כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים. בִּמְעַרְבְּבֵי דַרְכֵיהֶם אֲשֶׁר הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת שְׁלוֹמָם:
בַּהוֹלְלִים. מְעַרְבְּבִים, כְּמוֹ (ישעיהו א:כב) ״סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם״ (ס״א אינו):
פסוק ד
כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם. לְשׁוֹן אֲסִירָה, כְּמוֹ ״פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע״ (ישעיה נח:ו), מַסְגְּרֵי כַּבְלֵי רֶשַׁע שֶׁאוֹסְרִין בָּהֶן הָעֲנִיִּים. אַף כָּאן: אֵין יִסּוּרִין לְמִיתָתָם, הַמֵּתִים בָּהֶם מֵהֶם בְּרִיאִים כְּאוּלָם, בְּלֹא יִסּוּרִין. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ חַרְצֻבּוֹת נוֹטְרִיקוֹן: שֶׁאֵין חֲרֵדִין וְעַצְבִין מִיּוֹם הַמִּיתָה (שבת לא:). דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַחֵר צִבְיוֹנָם (פֵּרוּשׁ רְצוֹנָם):
פסוק ו
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה. בַּעֲבוּר זֶה שֶׁאֵין יִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם, הֶעֱנִיקָתַם הַגַּאֲוָה לַעֲלוֹת עַל צַוָּארָם גַּסּוּת הָרוּחַ:
יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ. הֶחָמָס שֶׁעוֹשִׂין, עוֹשֶׂה אוֹתָם שְׁמֵנִים וְעוֹטֵף אֶת שְׁתוֹתֵיהֶם וַעֲגָבוֹתֵיהֶם בְּעֹבִי שׁוּמָן וּבָשָׂר:
פסוק ז
יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵימוֹ. עֵינֵיהֶם בּוֹלְטוֹת מֵרֹב שׁוּמָן, כָּל אָדָם כָּחוּשׁ עֵינָיו מְשׁוּקָּעוֹת:
עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב. יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁלִּבָּם מְיַחֵל וּמְצַפֶּה, בָּאָה לָהֶם תַּאֲוָתָם. עָבְרוּ בָּהֶם בְּהַשָּׂגַת יָדָם אֶת תַּאֲוַת לִבָּם:
פסוק ח
יָמִיקוּ. אֶת רֵעֵיהֶם:
וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק. לַעֲשׁוֹק אֶבְיוֹנִים:
מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ. כְּגוֹן פַּרְעֹה וְסַנְחֵרִיב וּנְבוּכַדְנֶצַּר: ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ״ (שמות ה:ב), ״מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת״ (מלכים ב יח:לה), ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב״ (ישעיהו יד:יד). וְזֶהוּ שָׁתוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם:
פסוק י
לָכֵן יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם. לְפִי שֶׁעַמּוֹ רוֹאִים ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה״ (ירמיה יב:א), יָשׁוּבוּ עַל דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם:
הֲלֹם. כְּמוֹ ״מִי הֲבִיאֲךָ הֲלֹם״ (שופטים יח:ג) – פֹּה:
וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ. וּמַיִם שֶׁל פֶּלֶג הַמָּלֵא, הֵם דִּבְרֵי תוֹרָה, נֶחְשָׁבִים לָמוֹ תַּמְצִית וּמְזֻלְזָלִים בְּעֵינֵיהֶם:
פסוק יא
וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל. אֵיכָה נוּכַל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת?
פסוק יב
הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים. הֵם וְעוֹבְרִים עַל תּוֹרָתוֹ, וַהֲרֵי הֵם שְׁלֵוִים בָּעוֹלָם וּמַגְדִּילִים כֹּחַ וְעֹשֶׁר:
וְשַׁלְוֵי עוֹלָם. לְשׁוֹן שַׁלְוָה:
הִשְׂגּוּ. הִגְדִּילוּ, וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ ״יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלוֹם״ (תהלים י:י), יָשׁוּב הָרָשָׁע לַהֲלוֹם אֶת עַמּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהָרִאשׁוֹן לָמַדְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּר יִצְחָק שְׁלִיחַ צִבּוּר זַצַ״ל:
פסוק יג
אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי. כָּל זֶה מוּסָב עַל וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל, וְגַם אוֹמֵר: אַךְ לָרִיק וְעַל חִנָּם אָנוּ שׁוֹמְרִים מִצְווֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַהֲרֵי אָנוּ נְגוּעִים כָּל הַיּוֹם:
פסוק יד
וְתוֹכַחְתִּי. נִרְאֵית כָּל הַיּוֹם תָּמִיד, מִבֹּקֶר לְבֹקֶר מִתְחַדְּשׁוֹת צָרוֹת חֲדָשׁוֹת:
פסוק טו
אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ. אָמַר אָסָף: אִם אָמַרְתִּי בְּלִבִּי לְסַפֵּר אֶת הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהוּא, כָּל מַה שֶּׁעַמּוֹ אוֹמֵר עַל זֹאת:
הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי. כְּלוֹמַר אָשִׂים אוֹתָם בּוֹגְדִים וּרְשָׁעִים:
פסוק טז
וָאֲחַשְּׁבָה. בְּלִבִּי:
לָדַעַת זֹאת. מַה הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּן הוּא עָמָל בְעֵינָי. נִרְאֵית הָיְתָה מִדָּה זֹאת לִי עָמָל וְלֹא מִשְׁפָּט:
פסוק יז
עַד. אֲשֶׁר בָּאתִי אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל. אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְרָאִיתִי מַה שֶּׁאֵרַע בְּסַנְחֵרִיב (מלכים ב יט:לה-לו), וְאָז הֵבִינוֹתִי לְאַחֲרִית הָרְשָׁעִים שֶׁהוּא לַאֲבַדּוֹן וְאָמַרְתִּי: אַךְ כָּל הַטּוֹבָה הַבָּאָה לָהֶם חֲלָקוֹת הֵם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲלִיק לָהֶם הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם, שֶׁתְּהֵא נוֹחָה וַחֲלָקָה, לְמַעַן לֹא יִתְּנוּ לֵב לָשׁוּב אֵלָיו וְיֹאבְדוּ:
פסוק יח
אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ. כָּל הַטּוֹבָה הַבָּאָה לָהֶם, שֶׁהֲרֵי סוֹפָם הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת:
פסוק יט
מִן בַּלָּהוֹת. מִן שֵׁדִים:
פסוק כ
כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ. כְּשֵׁינָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, שֶׁהוּא שֵׁינַת עוֹלָם, כֵּן הָיְתָה לָהֶם: ״וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר״ (ישעיהו לז:לו; מלכים ב יט:לה):
אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֵרֵעוּ עָלֶיהָ, שָׁם נִתְבַּזָּה צֶלֶם דְּמוּתָם וְנִשְׂרְפוּ כֻּלָּם:
פסוק כא
כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי. מִטֶּרֶם שֶׁרָאִיתִי מַפָּלָה זוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיָה לְבָבִי מִתְחַמֵּץ עַל דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים שֶׁצָּלְחָה (ירמיה יב:א), וּבְכִלְיוֹתַי הָיִיתִי מִשְׁתּוֹנָן, לְשׁוֹן חֶרֶב שָׁנוּן (משלי כה:יח), וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּעֵל הַתָּי״ו נִתֶּנֶת בְּאֶמְצַע שֹׁרֶשׁ הַתֵּיבָה כְּדֶרֶךְ כָּל תֵּיבָה שֶׁיְּסוֹד תְּחִלָּתָהּ שִׁי״ן:
פסוק כב
וַאֲנִי. הָיִיתִי בַעַר וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה הִיא הַמִּדָּה, וְכִבְהֵמָה הָיִיתִי עִמָּךְ:
פסוק כג
וַאֲנִי. אַף עַל פִּי שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה כָּל זֶה, תָּמִיד הָיִיתִי עִמָּךְ. וְלֹא זַזְתִּי מִיִּרְאָתְךָ:
אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי. לְהַחֲזִיקֵנִי בְּיִרְאָתְךָ, כְּשֶׁקָּרְבוּ רַגְלַי לִנְטוֹת מִדַּרְכֶּךָ; כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי:
פסוק כד
תַּנְחֵנִי. נְחִיתַנִי:
וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. אִלּוּ הָיָה טַעַם עַל כָּבוֹד, הָיָה פִּתְרוֹנוֹ: לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַמְתָּ לְסַנְחֵרִיב כָּל הַכָּבוֹד שֶׁפָּסַקְתָּ לוֹ, תִּקָּחֵנוּ אֵלֶיךָ. הִפְלֵאתָ נִסֶּיךָ לְיִשְׂרָאֵל וְהֶחֱרַבְתָּ אֶת סַנְחֵרִיב. עַכְשָׁיו שֶׁהַטַּעַם עַל וְאַחַרֵי כֵּן, זֶה פִּתְרוֹנוֹ: וְאַחַר, לְכָבוֹד תִּקָּחֵנִי – מְשַׁכְתַּנִי אֵלֶיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת:
פסוק כה
מִי לִי בַשָּׁמָיִם. שׁוּם מַלְאָךְ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי לֶאֱלוֹהַּ? לֹא בָחַרְתִּי אֶלָּא אוֹתְךָ:
פסוק כו
כָּלָה שְׁאֵרִי. נִתְאַוָּה בְּשָׂרִי וּלְבָבִי לְךָ:
כָּלָה שְׁאֵרִי. לְשׁוֹן תַּאֲוָה, כְּמוֹ ״כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי״ (תהלים קיט:פא):
פסוק כז
זוֹנֶה מִמֶּךָּ. נִפְרָד מִמְּךָ:
פסוק כח
מַלְאֲכוֹתֶיךָ. שְׁלִיחוּתֶיךָ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבָּא בְּלִבִּי לֵאמֹר: