אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק עב

פרק עא

פסוק א

לִשְׁלֹמֹה. עַל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עָתִיד לִשְׁאוֹל מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב לְהָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט (מלכים א ג:ט):

מִשְׁפָּטֶיךָ. חָכְמַת דִּינְךָ שֶׁצִּוִּיתָ בַּתּוֹרָה:

וְצִדְקָתְךָ. לְצַדֵּק אֶת הַדִּין:

מֶלֶךְ וּבֶן מֶלֶךְ. שְׁנֵיהֶם בִּשְׁלֹמֹה אֲמוּרִים. דָּבָר אַחֵר: מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, הַיִּסּוּרִין יְהוּ כָּלִים בִּי, וְהַצְּדָקָה עֲשֵׂה לִבְנִי, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּיָמָיו:

פסוק ג

יִשְׂאוּ הָרִים. בְּיָמָיו:

שָׁלוֹם לָעָם. וּמַהוּ הַשָּׁלוֹם שֶׁהֶהָרִים נוֹשְׂאִין? כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּרוֹת, אֵין עֵין הַבְּרִיּוֹת צָרָה, וְקוֹרֵא אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה (זכריה ג:י):

וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה. וּגְבָעוֹת יִשְׂאוּ לָהֶם שָׁלוֹם עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁיַּעֲשׂוּ:

פסוק ה

יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ. מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל לְיִרְאָה אוֹתְךָ כָּל יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, לְדוֹר דּוֹרִים:

וְלִפְנֵי יָרֵחַ. בְּעוֹד הַיָּרֵחַ קַיָּם וְהֵם לְפָנָיו, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (ביכורים ב,ג): בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת:

פסוק ו

יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז. יֵרֵד דְּבָרוֹ בְּתוֹךְ עַמְּךָ וּבְלִבָּם כְּמָטָר הַיּוֹרֵד עַל יֶרֶק הַגָּזוּז, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִגְשָׁמִים לְאַחַר שֶׁגְּזָזוּהוּ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה לֶקֶשׁ אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ״ (עמוס ז:א):

זַרְזִיף אָרֶץ. לְשׁוֹן טִיפִּים הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי; בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (יומא פז.): הֲווֹ מָטוּ זַרְזִיפֵי דְמַיָּא:

פסוק ז

יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. יִשְׂרָאֵל:

וְרֹב שָׁלוֹם. יִפְרַח בְּיָמָיו, וִיהִי שָׁלוֹם זֶה אָרוֹךְ עַד לְעוֹלָם. וְכָל תְּפִלָּה זוֹ נִתְקַיְּמָה חוּץ מִדָּבָר הַזֶּה; לְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה חָטָא לְפִיכָךְ לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ, שֶׁהַמַּלְכוּת נִמְסְרָה לְדָוִד עַל תְּנַאי ״אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם״ (מלכים א ב:ד). וְיִשְׂרָאֵל פָּרְחוּ בְיָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל וְגוֹ׳״ (מלכים א ד:כ), וְרֹב שָׁלוֹם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה״ (מלכים א ה:ה):

פסוק ח

וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם. כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים (שמות כג:לא):

וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. ״כִּי הוּא רוֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר וְגוֹמֵר״ (מלכים א ה:ד):

פסוק ט

צִיִּים. כִּתּוֹת שֶׁל שָׂרִים, כְּדִמְתַרְגֵּם ״וְצִים מִיַּד כִּתִּים״ (במדבר כד:כד): ״וְסִיעָן יִסְתַּחְרָן מֵרוֹמָאֵי״:

פסוק י

מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ. ״כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ וְגוֹ׳״ (מלכים א י:כב):

מַלְכֵי שְׁבָא. מַלְכַּת שְׁבָא (מלכים א י:א):

אֶשְׁכָּר. דּוֹרוֹן:

פסוק יא

כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ. ״וְכָל הָאָרֶץ״ מְבִיאִים מִנְחָה לִשְׁלֹמֹה (מלכים א י:כד), ״וְהֵמָּה מְבִיאִין אִישׁ מִנְחָתוֹ״ (מלכים א י:כה):

פסוק יד

מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס. מִמַּכּוֹת וּמִגָּזֵל. מָצָאתִי מִתּוֹךְ לְשׁוֹן תּוֹךְ תּוֹכוֹת, בַּעֲלֵי מְזִמּוֹת חוֹרְשֵׁי אָוֶן, כְּמוֹ ״אִישׁ תְּכָכִים״ (משלי כט:יג):

יִגְאַל נַפְשָׁם. עַל יְדֵי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶם:

פסוק טו

וִיחִי. שְׁלֹמֹה:

וְיִתֶּן לוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מִזְּהַב שְׁבָא. וְכֵן הָיְתָה: ״גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ וְגוֹמֵר״ (מלכים א ג:יג):

וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָּמִיד וְגוֹ׳. הִיא הַתְּפִלָּה הִיא הַבְּרָכָה; כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָדָם: בָּרוּךְ תִּהְיֶה, לְשׁוֹן תְּפִלָּה הוּא:

פסוק טז

פִּסַּת בַּר. לְשׁוֹן פִּסְיוֹן, תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ (כתובות קיא:; שבת ל:): לְשׁוֹן גְּלוּסְקָאוֹת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְכָל הַמִּזְמוֹר בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. דָּבָר אַחֵר: פִּסַּת בַּר לְשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ פַּיִיס, שֶׁהַבְּרִיּוֹת מִתְפַּיְּסִין וּמִתְרַצִּין מֵאֵת הַמָּקוֹם כְּשֶׁנּוֹתֵן שׂוֹבַע בָּעוֹלָם:

יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ. חִטִּין גַּסִּין כְּפֵירוֹת הָאִילָן, כַּכְּלָיוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח (כתובות קיא:):

וְיָצִיצוּ. יִשְׂרָאֵל:

מֵעִיר. מִתּוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:

פסוק יז

יְהִי שְׁמוֹ. שֶׁל שְׁלֹמֹה נִזְכָּר לְעוֹלָם בְּעָשְׁרוֹ וּבְחָכְמָתוֹ:

לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. כָּל יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ יִגְדַּל שְׁמוֹ:

יִנּוֹן. לְשׁוֹן מַלְכוּת וְשָׂרָרָה, כְּמוֹ (משלי כט:כא) ״וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן״, (בראשית כא:כג) ״וּלְנִינִי״ – הַשַּׁלִּיט עַל נְכָסַי אַחֲרַי, (תהלים עד:ח) ״אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד״ – מַלְכֵיהֶם יָחַד (מגילה י:):

וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ. אָדָם אוֹמֵר לִבְנוֹ: תְּהִי חָכָם וְעָשִׁיר כִּשְׁלֹמֹה:

פסוק יח

בָּרוּךְ ה׳. הָעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת בְּרֶדֶת הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה בְּנִי (דברי הימים ב ז:א):

פסוק כ

כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כָּלּוּ, כָּל אֵלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד לִכְלוֹל כָּל הַסֵּפֶר עַל שֵׁם דָּוִד, וְאַף מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּנֵי קֹרַח וַעֲשָׂרָה זְקֵנִים עַל שֵׁם שֶׁהוּא נִקְרָא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (שמואל ב כג:א). וְיֵשׁ לִפְתּוֹר כָּלּוּ כְּמוֹ נִסְתַּיְּמוּ, כְּמוֹ ״רוֹמּוּ מְעַט״ (איוב כד:כד), ״שֹׁמּוּ שָׁמַיִם״ (ירמיה ב:יב). וְאִם כֵּן הוּא, לֹא נִכְתַּב הַמִּזְמוֹר בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּסֵּפֶר. וְנִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁלְּעֵת זִקְנָתוֹ, כְּשֶׁהִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה, אֲמָרוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה