רש"י על תהילים· רש״י
פרק עב · פסוק א
לִשְׁלֹמֹה. עַל שְׁלֹמֹה בְּנוֹ הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עָתִיד לִשְׁאוֹל מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵב לְהָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט (מלכים א ג:ט):
מִשְׁפָּטֶיךָ. חָכְמַת דִּינְךָ שֶׁצִּוִּיתָ בַּתּוֹרָה:
וְצִדְקָתְךָ. לְצַדֵּק אֶת הַדִּין:
מֶלֶךְ וּבֶן מֶלֶךְ. שְׁנֵיהֶם בִּשְׁלֹמֹה אֲמוּרִים. דָּבָר אַחֵר: מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, הַיִּסּוּרִין יְהוּ כָּלִים בִּי, וְהַצְּדָקָה עֲשֵׂה לִבְנִי, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּיָמָיו: