אור ברסלב
רש"י על תהילים פרק סט › פסוק כא

רש"י על תהילים· רש״י

פרק סט · פסוק כא

פסוק יט

וָאָנוּשָׁה. וָאֵאָנַשׁ וָאֶחֱלֶה, כְּמוֹ ״כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ״ (מיכה א:ט), וּכְמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ הַיֶּלֶד״ דְּבַת שֶׁבַע (שמואל ב יב:טו). וְאִם תֹּאמַר: הֵיאַךְ הָאָלֶ״ף זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת שֹׁרֶשׁ וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁמּוּשׁ הַמֵּסֵב הַדִּבּוּר אֶל הַמְדַבֵּר? כֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ אָלֶ״ף, כְּגוֹן: ״וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב״ (מלאכי א:ב), ״אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב״ (משלי ח:יז) – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ ׳וָאֶאֱהַב׳, וְכֵן ״אָסֹף אָסֵף״ (צפניה א:ב) – כְּמוֹ ׳אֶאֱסֹף׳:

לָנוּד. שֶׁיָּבוֹאוּ לִי אוֹהֲבִים לָנוּד לִי וּלְנַחֲמֵנִי (איוב ב:יא):

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה