רש"י על תהילים· רש״י
פרק סט
פסוק א
עַל שׁוֹשַׁנִּים. עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ״כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים״ (שיר השירים ב:ב), שֶׁהַחוֹחִים מְנַקְּבִין אוֹתָם, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם:
פסוק ב
כִּי בָאוּ מַיִם. הָאֻמּוֹת:
פסוק ג
בִּיוֵן מְצוּלָה. בְּבוֹץ, טִיט שֶׁל מְצוּלָה:
וְשִׁבֹּלֶת. הוּא שֶׁטֶף חֹזֶק הַנָּהָר, פִּי״ל בְּלַעַ״ז:
פסוק ד
נִחַר. יָבֵשׁ, כְּמוֹ ״חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל):
כָּלוּ עֵינַי. כָּל תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינַיִם, כְּמוֹ ״וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם״ (דברים כח:לב), ״מְכַלּוֹת עֵינַיִם״ (ויקרא כו:טז), ״וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה״ (איוב יא:כ):
פסוק ה
אֹיְבַי שֶׁקֶר. שׂוֹנְאִים אוֹתִי עַל שֶׁקֶר, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹדֵף אַחַר שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם לִתְפֹּשׂ טָעוּתָם:
אָז אָשִׁיב. כְּשֶׁהֵם נֶאֱסָפִים עָלַי, אֲנִי מְשַׁחֵד אוֹתָם בְּמָמוֹן מַה שֶּׁלֹּא גָזַלְתִּי מֵהֶם:
פסוק ז
אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ. אַל תַּנִּיחֵנִי בְּיָדָם, פֶּן יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ בְּמַה שֶּׁמְּאֹרָע בִּי וְיֹאמְרוּ: הֲלֹא כָּךְ אֵרַע לְמִי שֶׁהָיָה מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
פסוק ט
לְאֶחָי. לְעֵשָׂו (בראשית כה:כה):
פסוק י
קִנְאַת בֵּיתְךָ. רָאוּ הַחִבָּה שֶׁנָּהַגְתָּ בָּנוּ בְּעוֹד בֵּיתְךָ קַיָּם, וְנִתְקַנְּאוּ בִי:
פסוק יא
וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי. בְּתַעֲנִיתִי:
וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי. מַה שֶּׁאֲנִי בּוֹכֶה וּמִתְעַנֶּה לְפָנֶיךָ, הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי:
פסוק יג
וּנְגִינוֹת. בִּי לְשׁוֹתֵי שֵׁכָר (ס״א אינו):
פסוק יד
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה׳. יְהִי עֵת תְּפִלָּתִי עֵת רָצוֹן:
פסוק טז
וְאַל תֶּאְטַר. וְאַל תִּסְגֹּר עָלַי:
בְּאֵר. צָרָה נָכְרִיָּה זוֹ, אֶת פִּיהָ לִבְלָעֵנִי:
תֶּאְטַר. כְּמוֹ ״אִטֵּר יַד יְמִינוֹ״ (שופטים ג:טו) – סָגוּר יַד יְמִינוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ:
פסוק יט
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי. (קְרַב אֵלַי):
גְאָלָהּ. גְּאוֹל אוֹתָהּ:
פסוק כא
וָאָנוּשָׁה. וָאֵאָנַשׁ וָאֶחֱלֶה, כְּמוֹ ״כִּי אֲנוּשָׁה מַכּוֹתֶיהָ״ (מיכה א:ט), וּכְמוֹ ״וַיֵּאָנַשׁ הַיֶּלֶד״ דְּבַת שֶׁבַע (שמואל ב יב:טו). וְאִם תֹּאמַר: הֵיאַךְ הָאָלֶ״ף זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת שֹׁרֶשׁ וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁמּוּשׁ הַמֵּסֵב הַדִּבּוּר אֶל הַמְדַבֵּר? כֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ אָלֶ״ף, כְּגוֹן: ״וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב״ (מלאכי א:ב), ״אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב״ (משלי ח:יז) – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ ׳וָאֶאֱהַב׳, וְכֵן ״אָסֹף אָסֵף״ (צפניה א:ב) – כְּמוֹ ׳אֶאֱסֹף׳:
לָנוּד. שֶׁיָּבוֹאוּ לִי אוֹהֲבִים לָנוּד לִי וּלְנַחֲמֵנִי (איוב ב:יא):
פסוק כב
בְּבָרוּתִי. בִּסְעוּדָתִי, כְּמוֹ ״תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי… וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ״ (שמואל ב יג:ו):
רֹאשׁ. מָרָה:
פסוק כג
וְלִשְׁלוֹמִים. כְּשֶׁיְּקַוּוּ לְשָׁלוֹם, יֵהָפֵךְ שְׁלוֹמָם לְמוֹקֵשׁ:
פסוק כז
כִּי. אֶת הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה הִכִּיתָ:
רָדָפוּ. אַתָּה קָצַפְתָּ מְעַט וְהֵם עָזְרוּ לְרָעָה (זכריה א:טו):
וְאֶל מַכְאוֹב חֲלָלֶיךָ יְסַפֵּרוּ. דִּבְרֵיהֶם לָבוֹא בְּעֵצָה: נַשְׁחִיתֵם ״בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים״ (בראשית לד:כה):
פסוק לב
וְתִיטַב. הִלּוּלִי לַה׳:
מִשּׁוֹר פָּר. הוּא שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּבְרָא בְּקוֹמָתוֹ; וּבַיּוֹם שֶׁנִּקְרָא שׁוֹר, בּוֹ בַיּוֹם הֱבִיאוֹ. שֶׁהַשּׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״ (ויקרא כ״ב:כ״ז). בּוֹ בַיּוֹם נִדְמָה לְפַר, שֶׁהוּא בֶּן שָׁלֹשׁ (ראש השנה י.):
מַקְרִן מַפְרִיס. קַרְנוֹתָיו קָדְמוּ לְפַרְסוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בְּקוֹמָתוֹ וּבְקַרְנָיו נִבְרָא, וְרֹאשׁוֹ יָצָא מִן הָאָרֶץ תְּחִלָּה; כְּדֶרֶךְ כָּל הַנּוֹלָדִים הוֹצִיאַתָן הָאָרֶץ, נִמְצְאוּ קַרְנָיו קָדְמוּ לְרַגְלָיו (חולין ס.):