רש"י על תהילים· רש״י
פרק סח · פסוק יא
חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ. עֲדָתְךָ יָשְׁבוּ בָהּ, כְּמוֹ ״וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַחַיָּה״ (שמואל ב כג:יא). דָּבָר אַחֵר: חַיָּתְךָ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קְרוּיָה בְּהֶמְתּוֹ וְחַיָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֲסִבּוֹתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לְפִי שֶׁעָמְדוּ כְּנַעֲנִיִּים וְגָדְעוּ אֶת הָאִילָנוֹת; וּבְתוֹךְ כָּךְ שֶׁעִכְּבוּ בַמִּדְבָּר, עָמְדוּ וְתִקְּנוּ הַכֹּל (מכילתא בשלח ויהי פתיחתא):