רש"י על תהילים· רש״י
פרק סח · פסוק י
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף. עוֹד זֹאת עָשִׂיתָ לָנוּ: אִם הֻצְרַכְנוּ לִגְשָׁמִים, הֲנִיפוֹתָ וְהִטַּלְתָּ עָלֵינוּ תָּמִיד גִּשְׁמֵי נְדָבָה וּבְרָכָה:
נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ. כְּשֶׁהָיְתָה נַחֲלַת אַרְצְךָ נִלְאָה וּצְמֵאָה לְמָטָר, אַתָּה כוֹנַנְתָּ אוֹתָהּ. (מצאתי) נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה הַקְּרוּיָה נַחֲלָתְךָ וְהִיא נִלְאָה, כְּלוֹמַר: פְּעָמִים שֶׁהִיא כָּךְ: