רש"י על תהילים· רש״י
פרק ס · פסוק ח
אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ. שֶׁיְּקַבֵּץ הַגָּלוּת וְזַרְעוֹ יִמְשְׁלוּ בָהֶם (ס״א אינו). דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ שֶׁאֶהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם:
אֶעְלֹזָה. בִּישׁוּעָתוֹ. בְּפֵרוּשׁ אַחֵר מָצָאתִי: אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ לְעָזְרֵנִי, כְּדִכְתִיב (שמואל ב ג:יח) ״כִּי בְיַד דָּוִד עַבְדִּי אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל״:
אֲחַלְּקָה שְׁכֶם. אֲחַלֵּק לָהֶם שְׁכֶם בְּנִכְסֵי אוֹיְבֵיהֶם:
וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. סֻכּוֹת זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה אֻמָּה הִיא. לֹא יָדַעְתִּי סֻכּוֹת שֶׁבָּאוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס (שמות יב:לז) הֵיכָן הוּא. וּבְפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, אַחֲזִיר לָהֶם נַחֲלַת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, כְּשֶׁאֲחַלְּקֵהוּ לְיִשְׂרָאֵל. שְׁכֶם וְסֻכּוֹת בִּקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ תְּחִלַּת בִּיאָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָאָרֶץ דֶּרֶךְ סֻכּוֹת שְׁכֶם (בראשית לג:יז-יח). דָּבָר אַחֵר: וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, סֻכּוֹת לְשׁוֹן צוּרוֹת וְדִמְיוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֵת סֻכּוֹת בְּנוֹת״ (מלכים ב יז:ל):
אֲמַדֵּד. אֲנִי מוֹדֵד אֶת צוּרָתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב:ח): ״שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת״ (ס״א אינו):