רש"י על תהילים· רש״י
פרק ס
פסוק א
עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. (תוספת מִכְתָּם לְשׁוֹן ״כֶּתֶם פָּז״ (שיר השירים ה:יא) דָּבָר חָמוּד, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל דָּוִד שֶׁהָיָה מַנְהִיג עַצְמוֹ כְּמָךְ וְתָם אֲפִלּוּ בְּמַלְכוּתוֹ וְאַגָּדָה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ תַמָּה שֶׁנּוֹלַד מָהוּל עד כאן ס״א אינו) מִכְתָּם לְדָוִד עַל עֵדוּתָן שֶׁל סַנְהֶדְרִין שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְשׁוֹשַׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר וְגוֹ׳״ (שיר השירים ז:ג) ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״, כְּשֶׁנִּצְרַךְ שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ מַה יַּעֲשֶׂה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אֲרַם נַהֲרַיִם וְשָׁלַח אֶת יוֹאָב עֲלֵיהֶם, אָמְרוּ לוֹ לְיוֹאָב וְלֹא מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב אַתֶּם הֵיכָן הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְלָבָן ״עַד הַגַּל הַזֶּה״ (בראשית לא:נב), וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב, בָּא לוֹ אֵצֶל דָּוִד אָמַר לְדָוִד כָּךְ אָמְרוּ לִי בְּנֵי אֲרָם בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת סַנְהֶדְרִין אָמְרוּ לָהֶם וְלֹא הֵם עָבְרוּ תְּחִלָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁאָמַר (במדבר כג:ז) ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב״, וְעוֹד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם (שופטים ג:ח) אֲרַמִּי הָיָה:
פסוק ב
בְּהַצּוֹתוֹ. כְּמוֹ ״בְּהַצּוֹתָם עַל ה׳״ (במדבר כו:ט), שֶׁנִּלְחַם בָּהֶם עַל שֶׁעָזְרוּ לִבְנֵי עַמּוֹן:
וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם וְגוֹ׳. שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף הַכְּתוּבִים בִּמְלָכִים (שמואל ב ח:יג) וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א יח:יב) הָרַג אֲבִישַׁי פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים, וְיוֹאָב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, כְּשֶׁשָּׁב מֵהַכּוֹת אֶת אֲרָם:
פסוק ג
זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ. כְּשֶׁנָּפְלָה אֱדוֹם בְּיָדוֹ, צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִים אֲדוֹמִיִּים לִמְשֹׁל בְּיִשְׂרָאֵל וְלִגְזֹר בְּיִשְׂרָאֵל גְּזֵרוֹת רָעוֹת. עָמַד וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל שִׁעְבּוּד הַגָּלֻיּוֹת. הַרְבֵּה צָרוֹת סָבַלְנוּ בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים מֵאוֹיְבֵינוּ סָבִיב:
אָנַפְתָּ. קָצַפְתָּ עָלֵינוּ, מֵעַתָּה תְּשׁוֹבֵב רְצוֹנְךָ עָלֵינוּ:
פסוק ד
הִרְעַשְׁתָּה. אַרְצֵנוּ בְּכַמָּה גְּיָסוֹת:
פְּצַמְתָּהּ. שָׁבַרְתָּ אוֹתָהּ, וְרָאִיתִי בְּדִבְרֵי דוּנָשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֲרָבִי, אֲבָל לֹא פֵּרֵשׁ אוֹתוֹ. וּבִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן קְרִיעָה, וּרְאָיָה הֵבִיא לַדָּבָר: ״וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי״ (ירמיהו כב:יד) מְתֻרְגָּם: ״וּפְצִים״. אַךְ אֲנִי אוֹמֵר: ״וּפְצִים״ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן – לְשׁוֹן תִּקּוּן חַלּוֹן הוּא, כְּכָל הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּצִימִין (מנחות לד.):
רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִּי מָטָה. לְשׁוֹן רְפוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בְּהֵ״א. הַרְבֵּה תֵּיבוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת כֵּן:
כִּי מָטָה. לְשׁוֹן שִׁפְלוּת:
פסוק ה
יַיִן תַּרְעֵלָה. הָאוֹטֵם אֶת הַלֵּב וְעוֹטְפוֹ. רַעַל לְשׁוֹן עֲטִיפָה הוּא, כְּמוֹ ״וְהַבְּרוֹשִׁים הָרְעָלוּ״ (נחום ב:ד). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: מָדִיּוֹת רְעוּלוֹת (שבת ו:ו):
פסוק ו
נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס. נִסְיוֹנוֹת שֶׁל צָרוֹת הַרְבֵּה:
לְהִתְנוֹסֵס. לִהְיוֹת מְנֻסִּים בָּהֶם, אִם יַעַמְדוּ בְּיִרְאָתֶךָ:
מִפְּנֵי קֹשֶׁט. לְקַשֵּׁט מִדּוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם הַטּוֹבָה לֹא יְהַרְהֲרוּ הָאֻמּוֹת אַחֲרֶיךָ, אֶלָּא יְקַשְּׁטוּ דִּינֶיךָ וְיֹאמְרוּ: יָפֶה הֵיטִיב לָהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ לוֹ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת:
פסוק ז
יֵחָלְצוּן. יִנָּצְלוּ מֵרָע:
הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ. אֲשֶׁר הֲשִׁיבוֹתָ אָחוֹר (איכה ב:ג) בְּהִתְחַזֵּק אוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם:
וַעֲנֵנִי. כִּי אִם תַּעֲנֵנִי יֵחָלְצוּ הֵם, שֶׁאֲנִי נִלְחָם בִּשְׁבִילָם:
פסוק ח
אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ. שֶׁיְּקַבֵּץ הַגָּלוּת וְזַרְעוֹ יִמְשְׁלוּ בָהֶם (ס״א אינו). דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ שֶׁאֶהְיֶה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם:
אֶעְלֹזָה. בִּישׁוּעָתוֹ. בְּפֵרוּשׁ אַחֵר מָצָאתִי: אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ לְעָזְרֵנִי, כְּדִכְתִיב (שמואל ב ג:יח) ״כִּי בְיַד דָּוִד עַבְדִּי אוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל״:
אֲחַלְּקָה שְׁכֶם. אֲחַלֵּק לָהֶם שְׁכֶם בְּנִכְסֵי אוֹיְבֵיהֶם:
וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. סֻכּוֹת זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה אֻמָּה הִיא. לֹא יָדַעְתִּי סֻכּוֹת שֶׁבָּאוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס (שמות יב:לז) הֵיכָן הוּא. וּבְפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, אַחֲזִיר לָהֶם נַחֲלַת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, כְּשֶׁאֲחַלְּקֵהוּ לְיִשְׂרָאֵל. שְׁכֶם וְסֻכּוֹת בִּקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ תְּחִלַּת בִּיאָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָאָרֶץ דֶּרֶךְ סֻכּוֹת שְׁכֶם (בראשית לג:יז-יח). דָּבָר אַחֵר: וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, סֻכּוֹת לְשׁוֹן צוּרוֹת וְדִמְיוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֵת סֻכּוֹת בְּנוֹת״ (מלכים ב יז:ל):
אֲמַדֵּד. אֲנִי מוֹדֵד אֶת צוּרָתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ב:ח): ״שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת״ (ס״א אינו):
פסוק ט
לִי גִלְעָד. לִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם:
מְחֹקְקִי. שָׂרִים שֶׁלִּי. מְחוֹקֵק לְשׁוֹן שְׂרָרָה, שֶׁמְּחוֹקֵק וְשׁוֹלֵחַ סְפָרִים וּמְצַוֶּה, כְּמוֹ ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״ (בראשית מט:י) (ס״א אינו):
פסוק י
מוֹאָב סִיר רַחְצִי. אֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּסִיר שֶׁל נְחוֹשֶׁת הַמּוּכָן לִרְחוֹץ בּוֹ:
נַעֲלִי. מַסְגֵּר שֶׁלִּי:
עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי. הִתְחַבְּרִי עַל מֶמְשַׁלְתִּי לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לִי, כִּי גַת מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְכֵן עַזָּה (שמואל א ו:יז), שֶׁכְּבָשָׁן דָּוִד:
פסוק יא
מִי יוֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר. אוֹ לְעִיר מִבְצָר לִכְבּוֹשׁ אֶת בָּצְרָה אִם לֹא אַתָּה תַּעֲזֹר אוֹתִי עַל מִבְצְרֵי אֱדוֹם מִי יֹבִילֵנִי וּמִי יַנְחֵנִי עֲלֵיהֶם, בְּפֵרוּשִׁים אֲחֵרִים מָצָאתִי כֵּן עַל מִבְצְרֵי אֱדוֹם אֲשֶׁר נָחִיתִי עַתָּה עֲלֵיהֶם:
פסוק יב
וְלֹא תֵצֵא. וְאֵינְךָ יוֹצֵא:
פסוק יד
יָבוּס. יִרְמוֹס: