רש"י על תהילים· רש״י
פרק ס · פסוק ו
נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס. נִסְיוֹנוֹת שֶׁל צָרוֹת הַרְבֵּה:
לְהִתְנוֹסֵס. לִהְיוֹת מְנֻסִּים בָּהֶם, אִם יַעַמְדוּ בְּיִרְאָתֶךָ:
מִפְּנֵי קֹשֶׁט. לְקַשֵּׁט מִדּוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם הַטּוֹבָה לֹא יְהַרְהֲרוּ הָאֻמּוֹת אַחֲרֶיךָ, אֶלָּא יְקַשְּׁטוּ דִּינֶיךָ וְיֹאמְרוּ: יָפֶה הֵיטִיב לָהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ לוֹ בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת: