רש"י על תהילים· רש״י
פרק ס · פסוק א
עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. (תוספת מִכְתָּם לְשׁוֹן ״כֶּתֶם פָּז״ (שיר השירים ה:יא) דָּבָר חָמוּד, וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל דָּוִד שֶׁהָיָה מַנְהִיג עַצְמוֹ כְּמָךְ וְתָם אֲפִלּוּ בְּמַלְכוּתוֹ וְאַגָּדָה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ תַמָּה שֶׁנּוֹלַד מָהוּל עד כאן ס״א אינו) מִכְתָּם לְדָוִד עַל עֵדוּתָן שֶׁל סַנְהֶדְרִין שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְשׁוֹשַׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר וְגוֹ׳״ (שיר השירים ז:ג) ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״, כְּשֶׁנִּצְרַךְ שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ מַה יַּעֲשֶׂה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אֲרַם נַהֲרַיִם וְשָׁלַח אֶת יוֹאָב עֲלֵיהֶם, אָמְרוּ לוֹ לְיוֹאָב וְלֹא מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב אַתֶּם הֵיכָן הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְלָבָן ״עַד הַגַּל הַזֶּה״ (בראשית לא:נב), וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב, בָּא לוֹ אֵצֶל דָּוִד אָמַר לְדָוִד כָּךְ אָמְרוּ לִי בְּנֵי אֲרָם בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת סַנְהֶדְרִין אָמְרוּ לָהֶם וְלֹא הֵם עָבְרוּ תְּחִלָּה אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁאָמַר (במדבר כג:ז) ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב״, וְעוֹד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם (שופטים ג:ח) אֲרַמִּי הָיָה: