רש"י על תהילים· רש״י
פרק נו
פסוק א
יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים. עַל עַצְמוֹ אָמַר, שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵצֶל אָכִישׁ, וְהָיוּ אֶחָיו שֶׁל גָּלְיָת מְבַקְּשִׁים רְשׁוּת מֵאָכִישׁ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲלֹא זֶה דָּוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ״ (שמואל א כא:יב), וְהוּא הָיָה בֵּינֵיהֶם כְּיוֹנָה אִלֶּמֶת (סוטה י:):
פסוק ב
שְׁאָפַנִי. מְצַפִּים לְבָלְעֵנִי, גולושי״ר בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״שָׁאֲפָה רוּחַ״ (ירמיה ב:כד):
לֹחֵם. לְשׁוֹן מִלְחָמָה:
פסוק ג
מָרוֹם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב מָרוֹם:
פסוק ה
בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ. אַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּא עִמִּי בְּמִדַּת הַדִּין, אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ וְאֶבְטַח בּוֹ:
פסוק ו
כָּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ. מְעַצְּבִים אוֹתִי רוֹדְפַי, עַד שֶׁכָּל דִּבְרֵי פִּי עֶצֶב וּצְעָקָה:
פסוק ז
יָגוּרוּ יִצְפּוֹנוּ. הֵמָּה אוֹרְבִים וְלָנִים בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם מְקַוִּים שֶׁאֲנִי אֵלֵךְ שָׁם, וְשׁוֹמְרִים אֶת עֲקֵבַי, טר״צש בְּלַעַ״ז, לְרַגְּלֵנִי וּלְהוֹלִיךְ רוֹדְפַי שָׁם. כָּל זֶה הָיָה מְקֻבָּל עַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הָאוֹרְבִים לוֹ, וּמֵאֵימָתָם בָּרַח אֵצֶל אָכִישׁ (שמואל א כא:יא):
יָגוּרוּ. יָלִינוּ:
יִצְפּוֹנוּ. יֶאֱרֹבוּ:
כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי. כְּשֶׁהֵם יוֹדְעִים וּמְקַוִּים לִי: דֶּרֶךְ זוֹ יֵלֵךְ:
פסוק ח
עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ. לִמְצוֹא הַצָּלָה וְעֹשֶׁר עַל דְּבַר עָוֹן וָרֶשַׁע, פַּלֶּט כְּמוֹ לְפַלֵּט; מְצַפִּים שָׂכָר מֵאֵת שָׁאוּל עַל כָּךְ:
בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד. בְּאַפְּךָ הוֹרֵד אוּמָּה זוֹ שֶׁאֲנִי בְּתוֹכָם מֵחָכְמָתָם וּמִמַּחְשְׁבוֹתָם, שֶׁאוֹמְרִים לְהָרְגֵנִי:
פסוק ט
נוֹדִי סָפַרְתָּה. אַתָּה יָדַעְתָּ מִנְיַן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּדַדְתִּי לִבְרֹחַ:
שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ. שִׂים דִּמְעָתִי בְּנֹאד שֶׁלְּךָ, וּתְהֵא שְׁמוּרָה לְפָנֶיךָ:
הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ. בְּמִנְיָנְךָ תִּתְּנֶנָּה, לִמְנוֹתָהּ עִם שְׁאָר צָרוֹתַי. (וּמְנַחֵם חֲבֵרוֹ לְשׁוֹן סֵפֶר מַמָּשׁ):
פסוק יא
בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל, בַּה׳ אֲהַלֵּל. עַל מִדַּת הַדִּין וְעַל מִדַּת הָרַחֲמִים אֲהַלֵּל (ירושלמי ברכות ט,ה):
פסוק יד
בְּאוֹר הַחַיִּים. לָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: