רש"י על תהילים· רש״י
פרק נה
פסוק ג
אָרִיד בְּשִׂיחִי. אֶתְאוֹנֵן בְּצַעֲרִי, כְּמוֹ ״זְכֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי״ (איכה ג:יט), ״וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים״ (שופטים יא:לז). וּמְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ ״וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם״, וְשִׂיחִי לְשׁוֹן שִׂיחַ, ״לְמִי שִׂיחַ״ (משלי כג:כט) (ס״א אינו):
פסוק ד
עָקַת. לְשׁוֹן מָצוֹק:
כִּי יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן. דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל מַכְרִיעִים עָלַי עֲוֹנוֹת לְהוֹרוֹת שֶׁאֲנִי בֶן מָוֶת, וּמַתִּירִים אֶת דָּמִי (שמואל א כב:ט-יט; שמואל ב טו:לא):
פסוק ה
יָחִיל. דּוֹאֵג:
פסוק ח
הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד וְגוֹ׳, אָחִישָׁה מִפְלָט לִי. אִם הָיוּ לִי כְּנָפַיִם הָיִיתִי מַרְחִיק לָנוּד וּמְמַהֵר לְהַצִּיל נַפְשִׁי מִיָּדָם, שֶׁהֵם כְּרוּחַ סוֹעָה רוּחַ סְעָרָה עוֹקֶרֶת אִילָנוֹת כְּמוֹ ״וַיִּסַּע כָּעֵץ״ (איוב יט:י). וּמְנַחֵם חִבֵּר סוֹעָה כְּמוֹ ״וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות יב:לז):
פסוק י
בָּלַע. דפא״יי בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ״ (איכה ב:ח). כֵּן פָּתַר מְנַחֵם (ס״א אינו):
פַּלַּג לְשׁוֹנָם. הַבְדִּילֵהוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אָדָם לָהֶם. וּמְנַחֵם פָּתַר פַּלַּג לְשׁוֹן חִלּוּק (סא״א):
כִּי רָאִיתִי חָמָס וָרִיב בָּעִיר. עַל יָדָם:
פסוק יא
יְסוֹבְבֻהָ. הֶחָמָס וְהָרִיב:
פסוק יב
הַוּוֹת. שְׁבָרִים:
תּוֹךְ וּמִרְמָה. לְשׁוֹן מַכָּה:
פסוק יג
כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי. מִיָּמַי שֶׁאֶשָּׂא חֶרְפָּתִי, אֶלָּא קַמְתִּי עָלָיו וַהֲרַגְתִּיו:
לֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל. וַאֲנִי בָּרַחְתִּי וְנִסְתַּרְתִּי מִמֶּנּוּ, אֲבָל עַתָּה עַל כָּרְחִי אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת חֶרְפָּתְךָ שֶׁאַתָּה תְּחָרְפֵנִי, לְפִי שֶׁאַתָּה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה:
פסוק יד
אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי. אִישׁ חָשׁוּב כָּמוֹנִי:
וּמְיֻדָּעִי. כְּמוֹ אַלּוּפִי, לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), דִּמְתַרְגְּמִינָן ״וְרַבִּיתָךְ״. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא, יֵשׁ עָלָיו מִן הָעִנְיָן מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה, אִילּוּ יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת אֵבֶר הָיִיתִי טָס וְנוֹדֵד מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע, כִּי בְּצֵאתִי מִקֶּרֶב מְעָרַת פָּרִיצִים לָלוּן בַּמִּדְבָּר סֶלָה, אָז לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְלֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא כְּלִמָּתִי וּבָשְׁתִּי, וְלֹא נִסְתַּרְתִּי מִפָּנָיו כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי נִסְתָּר מִפְּנֵיהֶם כְּשֶׁהָיִיתִי בְתוֹכָם. וּפִתְרוֹן זֶה לֹא יִתָּכֵן מִפְּנֵי הַפְּסוּקִים הַכְּתוּבִים אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. לָכֵן פּוֹתֵר אוֹתוֹ דּוּנַשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא חֶרְפָּתוֹ, וְלֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי אִם אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְהַדָּבָר הַזֶּה יָדוּעַ, כִּי הָאָדָם קָשֶׁה עָלָיו חֶרְפַּת הָאוֹהֵב מֵחֶרְפַּת הָאוֹיֵב, וְגַם יוּכַל לְהִסָּתֵר מֵאוֹיְבוֹ וְלֹא יוּכַל לְהִסָּתֵר מֵאוֹהֲבוֹ בְּהַגִּידוֹ לוֹ אֶת כָּל לִבּוֹ. כֵּן מוֹכִיחַ הָעִנְיָן:
פסוק טו
אֲשֶׁר יַחְדָּו. הָיִינוּ רְגִילִים לְהַמְתִּיק סוֹד בַּתּוֹרָה, וּבְבֵית אֱלֹהִים הָיִינוּ מְהַלְּכִים בְּרָגֶשׁ, בְּרוֹב עָם:
בְּבֵית אֱלֹהִים. בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת:
פסוק טז
יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ. יַשִּׁיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת, יַשִּׁי יְסַכְסֵךְ וְיָסִית לְשׁוֹן ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכַל״ (בראשית ג:יג), וּמְנַחֵם פָּתַר יַשִּׁי לְשׁוֹן יֵשׁ כְּמוֹ ״אִם יֶשְׁכֶם עוֹשִׂים״ (בראשית כד:מט) ״אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה״ (דברים כט:יד):
בִּמְגוּרָם. בִּמְלוֹנָם:
פסוק יח
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה, שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת (ברכות כו:):
פסוק יט
מִקְּרָב לִי. מִן הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה עָלַי:
כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי וְגוֹ׳. כִּי זֹאת עָשָׂה לִי בִּשְׁבִיל הָרַבִּים שֶׁהָיוּ בְּעֶזְרָתִי לְהִתְפַּלֵּל עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד״ (שמואל א יח:טז):
פסוק כ
יִשְׁמַע אֵל. תְּפִלָּתָם שֶׁל אוֹתָם רַבִּים:
וְיַעֲנֵם. הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא יֹשֵׁב קֶדֶם:
אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ. לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים הָרוֹדְפִים אוֹתִי אֵין נוֹתְנִים לִבָּם אֶל יוֹם חֲלִיפָתָם, אֵין חֲרֵדִים מִיּוֹם הַמִּיתָה:
פסוק כא
שָׁלַח יָדָיו. זֶה אֲחִיתֹפֶל הָרָשָׁע (שמואל ב טו:לא):
שָׁלַח. טָאנְדִ״יט בְּלַעַ״ז:
בִּשְׁלוֹמָיו. בְּמַה שֶּׁהָיָה שָׁקֵט וְשָׁלֵם עִמּוֹ:
פסוק כב
חָלְקוּ. לְשׁוֹן חֲלַקְלַקּוֹת:
מַחְמָאוֹת. לְשׁוֹן חֶמְאָה, וְהַמֵּ״ם הָרִאשׁוֹנָה יְסוֹד נוֹפֵל הִיא בַּתֵּיבָה, כְּמֵ״ם שֶׁל מַעֲשֶׂה וּכְמֵ״ם שֶׁל ״מַאֲמָר״ (אסתר א:טו):
וּקְרָב לִבּוֹ. לִבּוֹ לְמִלְחָמָה:
וְהֵמָּה פְתִחוֹת. מְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן חֲרָבוֹת, כְּמוֹ ״וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בְּפִתְחֶיהָ״ (מיכה ה:ה): כְּפִיּוֹת חֶרֶב (ס״א אינו). וְאוֹמֵר אֲנִי: לְשׁוֹן קְלָלָה הוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, כְּדַאֲמַר: כָּתַב אֲמֵימַר פְּתִיחָא עֲלָהּ – וְהוּא שְׁטַר שַׁמְתָּא:
פסוק כג
יְהָבְךָ. מַשָּׂאֲךָ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵשִׁיב לוֹ כֵּן:
יְכַלְכְּלֶךָ. יִסְבּוֹל מַשָּׂאֲךָ, כְּמוֹ (מלכים א ח:כז) ״הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ״. לְשׁוֹן ״כִּלְכּוּל״ מְתֻרְגָּם ״מְסוֹבַר״ כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל:
מוֹט. מְעִידַת רֶגֶל: