רש"י על תהילים· רש״י
פרק נה · פסוק יד
אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי. אִישׁ חָשׁוּב כָּמוֹנִי:
וּמְיֻדָּעִי. כְּמוֹ אַלּוּפִי, לְשׁוֹן ״וָאֵדָעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז), דִּמְתַרְגְּמִינָן ״וְרַבִּיתָךְ״. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא, יֵשׁ עָלָיו מִן הָעִנְיָן מִי יִתֵּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה, אִילּוּ יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת אֵבֶר הָיִיתִי טָס וְנוֹדֵד מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע, כִּי בְּצֵאתִי מִקֶּרֶב מְעָרַת פָּרִיצִים לָלוּן בַּמִּדְבָּר סֶלָה, אָז לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְלֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא כְּלִמָּתִי וּבָשְׁתִּי, וְלֹא נִסְתַּרְתִּי מִפָּנָיו כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי נִסְתָּר מִפְּנֵיהֶם כְּשֶׁהָיִיתִי בְתוֹכָם. וּפִתְרוֹן זֶה לֹא יִתָּכֵן מִפְּנֵי הַפְּסוּקִים הַכְּתוּבִים אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. לָכֵן פּוֹתֵר אוֹתוֹ דּוּנַשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, וְזֶה פִּתְרוֹנוֹ: כִּי לֹא אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא חֶרְפָּתוֹ, וְלֹא מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי אִם אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְהַדָּבָר הַזֶּה יָדוּעַ, כִּי הָאָדָם קָשֶׁה עָלָיו חֶרְפַּת הָאוֹהֵב מֵחֶרְפַּת הָאוֹיֵב, וְגַם יוּכַל לְהִסָּתֵר מֵאוֹיְבוֹ וְלֹא יוּכַל לְהִסָּתֵר מֵאוֹהֲבוֹ בְּהַגִּידוֹ לוֹ אֶת כָּל לִבּוֹ. כֵּן מוֹכִיחַ הָעִנְיָן: