רש"י על תהילים· רש״י
פרק נ · פסוק י
בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף. הוּא (שׁוֹר) שֶׁהוּא רוֹעֶה אֶלֶף הָרִים לְיוֹם, וְכָל יוֹם וָיוֹם הֵם צוֹמְחִים. יֵשׁ מְפָרְשִׁים אֶלֶף הָרִים אוֹ אֶלֶף פַּרְסָאוֹת אוֹ שֵׁם אֶלֶף פָּרִים, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהוּא כְּמוֹ ״שְׁגַר אֲלָפֶיךָ״ (דברים ז:יג), כְּלוֹמַר הָרִים מְלֵאִים בָּקָר בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר: