רש"י על תהילים· רש״י
פרק מח · פסוק י
דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ. הַנָּבִיא חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: דִּמִּינוּ וְקִוִּינוּ אֶל חַסְדֶּךָ, לִרְאוֹת תְּשׁוּעָתְךָ זוֹ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ. וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ ״אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ״ (אסתר ד:יג):