רש"י על תהילים· רש״י
פרק מד · פסוק ב
בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּנֵי קֹרַח בִּשְׁבִיל דּוֹרוֹת הַלָּלוּ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁאִלּוּ בִּשְׁבִיל עַצְמָם לֹא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, שֶׁהֲרֵי הֵם עַצְמָם רָאוּ נִסֵּי הַמִּדְבָּר וְהַיָּם וְהַיַּרְדֵּן וּמִלְחֲמוֹת יְהוֹשֻׁעַ. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים (מדרש תהלים מד:א):