רש"י על תהילים· רש״י
פרק מא · פסוק ד
עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. עֶרֶשׂ לִי״ט בְּלַעַ״ז. וְ״הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל״ (דברים ג:יא), כְּשֶׁיֶּחֱלֶה גַּם הוּא יִסְעָדֶנּוּ, מַהוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי? זֶה יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל חוֹלִי שֶׁהוּא דָּוֶה מְאוֹד, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:
כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ. אַף בְּשָׁעָה שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד עָלָיו, שֶׁנֶּהְפַּךְ כָּל מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ: