אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק מא

פרק מ

פסוק ב

אֶל דָּל. חוֹלֶה, לְבַקְּרוֹ; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל״ (שמואל ב יג:ד) דְּאַמְנוֹן:

בְּיוֹם רָעָה. זֶה גֵּיהִנֹּם (נדרים מ.), וּבָעוֹלָם הַזֶּה מַה שְּׂכָרוֹ?

פסוק ג

ה׳ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ. לְמִי שֶׁמְּבַקְּרוֹ וּמֵטִיב לוֹ (נדרים מ.):

פסוק ד

עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. עֶרֶשׂ לִי״ט בְּלַעַ״ז. וְ״הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל״ (דברים ג:יא), כְּשֶׁיֶּחֱלֶה גַּם הוּא יִסְעָדֶנּוּ, מַהוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי? זֶה יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל חוֹלִי שֶׁהוּא דָּוֶה מְאוֹד, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים:

כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ. אַף בְּשָׁעָה שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד עָלָיו, שֶׁנֶּהְפַּךְ כָּל מַרְגּוֹעוֹ וּמְנוּחָתוֹ:

פסוק ה

אֲנִי אָמַרְתִּי ה׳ חָנֵּנִי. אֲנִי אֵין לִי מְבַקְּרִים לְטוֹבָה, וּכְשֶׁאֲנִי צוֹעֵק מִתּוֹךְ חוֹלְיִי וְאוֹמֵר ה׳ חָנֵּנִי וְגוֹ׳, אוֹיְבַי שְׂמֵחִים עָלַי וְאוֹמְרִים דָּבָר הָרַע לִי: מָתַי יָמוּת וְגוֹ׳:

פסוק ז

שָׁוְא יְדַבֵּר. מַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֵיצֵר, וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְפָנַי, יִקְבָּץ לִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן לְעַצְמוֹ, מָה רָעָה יְדַבֵּר בְּצֵאתוֹ; וּכְשֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ מְדַבֵּר אוֹתָהּ:

פסוק ח

עָלַי יַחְשְׁבוּ דָּבָר שֶׁהוּא רָעָה לִי, וּמָה הַמַּחֲשָׁבָה?

פסוק ט

דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ. כָּל רִשְׁעֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה, יָצוּקוּ וְיִשְׁתַּפְּכוּ בְּגוּפוֹ; וְהוֹאִיל וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם, כָּךְ מְקַלְלִים אוֹתִי:

פסוק י

הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. מַאֲרָב, כְּמוֹ ״וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם לָעִיר״ (יהושע ח:יג):

פסוק יב

בְּזֹאת יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. כְּשֶׁתְּחָנֵּנוּ וּתְקִימֵנוּ אֵדַע כִּי חָפַצְתָּ בִּי, כַּאֲשֶׁר לֹא יָרִיעַ אוֹיְבִי תְּרוּעַת שִׂמְחָה עָלַי, וְאֶרְאֶה כִּי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי:

פסוק יד

בָּרוּךְ ה׳. כְּשֶׁאָקוּם מֵחָלְיִי אֲבָרֶכְךָ כֵּן:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה