רש"י על תהילים· רש״י
פרק מ
פסוק ב
קַוֺּה קִוִּיתִי ה׳. בְּמִצְרַיִם, וּמִזְמוֹר זֶה גַּם הוּא כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל:
וַיֵּט אֵלַי. אָזְנוֹ:
פסוק ג
מִבּוֹר שָׁאוֹן. מֵאֲסִירִים שֶׁל מִצְרַיִם וּמִשָּׁאוֹן הֲמִיַּת יָם:
מִטִּיט הַיָּוֵן. מִן הַיָּם. הַיָּוֵן לְשׁוֹן רֶפֶשׁ, פיינ״ש בְּלַעַ״ז:
כּוֹנֵן. הֵכִין אֲשׁוּרַי וּצְעָדַי:
פסוק ד
שִׁיר חָדָשׁ. שִׁירַת הַיָּם (שמות טו:א-כו):
פסוק ה
רְהָבִים. לְשׁוֹן גַּסּוּת, כְּמוֹ ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר״ (ישעיהו ג:ה), ״שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי״ (שיר השירים ו:ה):
וְשָׂטֵי כָזָב. מְשַּׁטִים מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אַחֲרֵי הַכָּזָב. שָׂטֵי – אִיטוּרְנָ״אנְץ בְּלַעַ״ז:
פסוק ו
נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. בִּשְׁבִילֵנוּ בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ, קָרַעְתָּ לָנוּ אֶת הַיָּם וְחָשַׁבְתָּ מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב לָנוּ. אִחַרְתָּנוּ בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה מִפְּנֵי הָאֱמוֹרִים, שֶׁקִּצְּצוּ אֶת הָאִילָנוֹת וְהֶחֱרִיבוּ אַרְצָם כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין לָלֶכֶת לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם (מכילתא בשלח ויהי פתיחתא):
אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ. אֵין לְדַמּוֹת לְךָ כָּל שַׂר וּמוֹשִׁיעַ, לְשׁוֹן עֵרֶךְ כְּמוֹ ״כְּעֶרְכְּךָ״ (ויקרא כז:יב), אהפרישי״ר בְּלַעַ״ז:
אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה. אִם בָּאתִי לְהַגִּיד וּלְדַבֵּר, עָצְמוּ מִסַּפֵּר:
פסוק ז
זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ. בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַתָּה אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ וְגוֹ׳״ (שמות יט:ה), וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים וְגוֹ׳ עַל דִּבְרֵי עוֹלָה אוֹ זָבַח״ (ירמיהו ז:כב) ״כִּי יַקְרִיב מִכֶּם״ אָמַרְתִּי (ויקרא א:ב) וְלֹא הִזְקַקְתִּי חוֹבָה לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם, תְּמִידִין וּמוּסָפִין אֵינָם אֶלָּא נַחַת רוּחַ שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי וְדָבָר מוּעָט (ס״א אינו):
אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי. לֵאמֹר ״שִׁמְעוּ בְקוֹלִי״ (ירמיה ז:כג):
כָּרִיתָ. עֲשִׂיתָם חֲלוּלִים לִשְׁמֹעַ:
פסוק ח
אָז. בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה אָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ: הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ בִּמְסוֹרֶת בְּרִיתְךָ (יחזקאל כ:לז), ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ (שמות כד:ז). דָּבָר זוֹ כָּתוּב עֵדוּת עָלַי בִּמְגִלַּת סֵפֶר. בְּתוֹרַת מֹשֶׁה:
פסוק ט
וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי. אַף מַאֲכָלִי, עַל פִּי תוֹרָתְךָ הוּא:
פסוק י
בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק. שִׁירָה עַל הַיָּם (שמות טו:א-כ), וְשִׁירָה עַל הַבְּאֵר (במדבר כא:יז-כ), שִׁירַת דְּבוֹרָה (שופטים ה):
לֹא אֶכְלָא. לֹא אֶמְנַע, לְשׁוֹן ״וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם״ (בראשית ח:ב):
פסוק יב
לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ. לֹא תִמְנַע:
יִצְּרוּנִי. יִשְׁמְרוּנִי:
פסוק יג
אָפְפוּ. סָבְבוּ:
פסוק טו
לִסְפּוֹתָהּ. לְכַלּוֹתָהּ, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן (דברים ב:יד) ״עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר״ – ״עַד דְּסָף כָּל דָּרָא״:
פסוק טז
יָשֹׁמּוּ. יִתְמָהוּ:
עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם. כְּשֶׁיְּקַבְּלוּ בָּשְׁתָּם עַל עֵקֶב, הַכֹּל בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ וּבְדֶרֶךְ שֶׁהָלְכוּ לְמוּלִי. עַל עֵקֶב ״וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ״ (תהלים עז:כ); ״צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן״ (שיר השירים א:ח) – כֻּלָּם לְשׁוֹן מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל הֵם, טְרַצִי״שׁ בְּלַעַ״ז. עַל עֵקֶב אַנְצִי״שׁ טְרַצִ״ישׁ:
הָאוֹמְרִים לִי הֶאָח. הָאוֹמְרִים עָלַי בִּשְׁבִילִי הֶאָח, כְּשֶׁהַצָּרָה בָּאָה מִתְהַלְּלִים בְּאֵידִי. כָּל עָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁבִּתְהִלִּים אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל:
פסוק יח
יַחֲשָׁב לִי. יִתֵּן לִי לֵב לַחֲשֹׁב עֲנִיּוּתִי וְאֶבְיוֹנוּתִי לְהוֹשִׁיעֵנִי:
יַחֲשָׁב לִי. פֶּנְשׁוֹיִי״ט בְּלַעַ״ז: