רש"י על תהילים· רש״י
פרק לז · פסוק לה
וּמִתְעָרֶה. מַשְׁרִישׁ, כְּמוֹ ״עָרוֹת עַל יְאוֹר״ (ישעיהו יט:ז). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֵּה: ״אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעוֹרֶה בַּקְּלִפָּה״ (עוקצין ג:ח):
כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. כְּאֶחָד מֵאֶזְרְחֵי הָאָרֶץ הַנִּשְׁרָשִׁים וּמְמֻלָּאִים בִּנְכָסִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ מְנַחֵם: כְּאֶזְרָח רַעֲנָן – מִתְלַחְלֵחַ וּמִצְטַמֵּחַ כְּאֵשֶׁל הַנִּשְׁרָשׁ. וְאֶזְרָח מֵאֶזְרְחֵי בְּנֵי אָדָם – אַנְשֵׁי שָׁרָשִׁים הֵמָּה (ס״א אינו):