אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק לז

פרק לו

פסוק א

אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים. מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלֹּא יִתְחָרוּ בְּהַצְלָחַת הַמְּרֵעִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּמוֹ ״וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים״ (ירמיה יב:ה) לָרוּץ בִּמְרוּצָתָם, הָאָטִיר בְּלַעַ״ז:

אַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה. לַעֲשׂוֹת עַוְלָה כְּמוֹתָם:

פסוק ב

יִמָּלוּ. שְׁרוֹנְ״ט טְרַנְקִיי״ץ בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן כְּרִיתָה:

פסוק ג

בְּטַח בַּה׳. וְאַל תֹּאמַר: אִם לֹא אֶגְזֹל וְאֶגְנֹב, אוֹ אֶתֵּן לֶעָנִי צְדָקָה, בַּמֶּה אֶתְפַּרְנֵס?

וַעֲשֵׂה טוֹב. וְאָז תִּשְׁכֹּן אֶרֶץ לְאֹרֶךְ יָמִים:

וּרְעֵה אֱמוּנָה. תֹּאכַל וְתִתְפַּרְנֵס מִשְּׂכַר הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִסְמֹךְ עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת טוֹב:

פסוק ד

וְהִתְעַנַּג עַל ה׳. הִתְעַנֵּג בְּתַפְנוּקִים עַל מִשְׁעַנְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק ה

גּוֹל עַל ה׳ דַּרְכֶּךָ. גַּלְגֵּל עָלָיו כָּל צְרָכֶיךָ:

פסוק ז

דּוֹם לַה׳. הַמְתֵּן לִישׁוּעָתוֹ, כְּמוֹ ״אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ״ דִּיהוֹנָתָן (שמואל א יד:ט). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן דְּמָמָה, כְּמוֹ ״וַיִּדֹּם אַהֲרֹן״ (ויקרא י:ג). וְגַם כֵּן פָּתַר ״טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם״ (איכה ג:כו). וְדוּנָשׁ מוֹדֶה לוֹ:

וְהִתְחוֹלֵל. לְשׁוֹן ״תּוֹחֶלֶת״ (משלי יג:יב):

אַל תִּתְחַר. לֹאמַר: אַרְשִׁיעַ כְּמוֹתוֹ וְאַצְלִיחַ כְּמוֹתוֹ:

פסוק ח

הֶרֶף מֵאַף. הֶרֶף מֵהַרְשִׁיעַ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיךָ אַף:

וַעֲזֹב. דָּבָר הַמֵּבִיא עָלֶיךָ חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק ט

כִּי מְרֵעִים. שֶׁאַתָּה רוֹאֶה עַתָּה מַצְלִיחִים, הֵם יִכָּרֵתוּן:

פסוק י

וְעוֹד מְעַט. כְּשֶׁתַּמְתִּין עוֹד מְעַט, תִּרְאֶה כִּי אֵין הָרָשָׁע:

וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ. וְתִסְתַּכֵּל עַל מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם, וְאֵינֶנּוּ, כִּי מֵת וְאָבַד:

פסוק יב

וְחֹרֵק. כְּמוֹ ״חָרְקוּ שֵׁן״ (איכה ב:טז), אַרְקִי״נְט בְּלַעַ״ז:

פסוק יד

חֶרֶב פָּתְחוּ. הָרְשָׁעִים פָּתְחוּ, אַנְקוֹמַנְצִירְנְט בְּלַעַ״ז, תָּגָר וְחֵרוּם מַתְחִילִים הָרְשָׁעִים מֵאֲלֵיהֶם:

פסוק טז

טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק. טוֹבִים מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים לְעֶזְרַת הַצַּדִּיקִים:

מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים. אַמְרָפֶל וַחֲבֵירָיו שֶׁהִתְחִילוּ מִלְחָמָה בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל לִשְׁבּוֹת אֶת לוֹט וּלְהִתְגָּרוֹת בְּאַבְרָהָם (בראשית יד:א-טו), מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִם אַבְרָהָם הִצְלִיחוּ וְהָרְגוּ כָּל אוֹתָן הָאוּכְלְסִין (תנחומא, לך לך ז):

פסוק יח

יוֹדֵעַ ה׳ יְמֵי תְמִימִים. מַכִּיר אֶת מַעֲשֵׂי יְמֵיהֶם:

וְנַחֲלָתָם. וְקִבּוּל שְׂכָרָם מֵאִתּוֹ לְעוֹלָם תִּהְיֶה:

פסוק כ

כִּיקַר כָּרִים. כְּאוֹר עֲנַן בֹּקֶר הַנִּרְאֶה שַׁחֲרִית, מַלְבִּין עַל מֶרְחֲבֵי בִּקְעָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם. כָּרִים מִישׁוֹר, כְּמוֹ ״כַּר נִרְחָב״ (ישעיה ל:כג):

כִּיקַר. לְשׁוֹן ״אוֹר יְקָרוֹת״ (זכריה יד:ו), וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כִּיקַר כָּרִים, כִּכְבוֹד כְּבָשִׂים שֶׁמְּפַטְּמִין אוֹתָן לַטֶּבַח:

פסוק כא

לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוֹנֵן מִשֶּׁלּוֹ וְנוֹתֵן לָזֶה שֶׁהִלְוָה מַה שֶּׁהוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ:

פסוק כב

כִּי מְבֹרָכָיו. שֶׁל צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ:

פסוק כג

מִצְעֲדֵי גֶבֶר. מִי שֶׁהוּא גִּבּוֹר בְּיִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִישׁ פָּאשׁ דוּפוֹרְט בְּלַעַ״ז:

כּוֹנָנוּ. פוּרִינְ״ט אַפִּיטַיְי״ץ בְּלַעַ״ז:

פסוק כד

יִפֹּל. לָבוּרְגָ״א בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן ״וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל״ (בראשית כד:סד):

כִּי. כְּמוֹ אִם:

לֹא יוּטָל. לֹא יֻשְׁלַךְ לִהְיוֹת נֶעֱזָב:

פסוק כה

נַעַר הָיִיתִי. פָּסוּק זֶה, שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ, דְּאִילּוּ דָּוִד לֹא קָשִׁישׁ כּוּלֵּי הַאי (יבמות טז:):

פסוק כו

כָּל הַיּוֹם. הַצַּדִּיק חוֹנֵן עֲנִיִּים וּמַלְוֶה לָהֶם:

וְזַרְעוֹ. זֶה שֶׁהוּא זוֹרֵעַ לִצְדָקָה, סוֹפוֹ לִבְרָכָה:

פסוק ל

פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה. תְּחִלָּה בְּלִבּוֹ חָכְמָה, לִרְאוֹת דִּין שֶׁפָּסְקָה תּוֹרָה לְכָל דָּבָר, וְאַחַר כָּךְ לְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט:

פסוק לא

לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו. לֹא יַחֲלִיקוּ צְעָדָיו:

פסוק לה

וּמִתְעָרֶה. מַשְׁרִישׁ, כְּמוֹ ״עָרוֹת עַל יְאוֹר״ (ישעיהו יט:ז). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה יֵשׁ הַרְבֵּה: ״אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּמְעוֹרֶה בַּקְּלִפָּה״ (עוקצין ג:ח):

כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. כְּאֶחָד מֵאֶזְרְחֵי הָאָרֶץ הַנִּשְׁרָשִׁים וּמְמֻלָּאִים בִּנְכָסִים. וְכֵן פֵּרֵשׁ מְנַחֵם: כְּאֶזְרָח רַעֲנָן – מִתְלַחְלֵחַ וּמִצְטַמֵּחַ כְּאֵשֶׁל הַנִּשְׁרָשׁ. וְאֶזְרָח מֵאֶזְרְחֵי בְּנֵי אָדָם – אַנְשֵׁי שָׁרָשִׁים הֵמָּה (ס״א אינו):

פסוק לז

שְׁמׇר תָּם. הִסְתַּכְּלוּ בְּדַרְכֵי הַתְּמִימִים, לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם:

כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם. אִם רֵאשִׁית אֵין לוֹ, אַחֲרִית יֵשׁ לוֹ. אֲבָל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים וּרְשָׁעִים – אַחֲרִיתָם נִכְרְתָה וְנִשְׁמְדוּ יַחְדָּיו:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה