רש"י על תהילים· רש״י
פרק לו
פסוק ב
נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: יֵשׁ בְּקֶרֶב לִבִּי, שֶׁהַפֶּשַׁע, הוּא יֵצֶר הָרָע, אוֹמֵר לָרָשָׁע שֶׁלֹּא יְהֵא פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו:
וּבְּקֶרֶב לִבִּי. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי:
פסוק ג
כִּי הֶחֱלִיק. הַפֶּשַׁע עַל הָרָשָׁע בַּחֲלַקְלַקּוֹת בְּעֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲוֹנוֹ, לִשְׂנֹא אוֹתוֹ:
פסוק ד
חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. מָנַע עַצְמוֹ מֵהַשְׂכִּיל, לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו:
פסוק ה
יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְפָנָיו דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְדֶרֶךְ הַמָּוֶת, וְהוּא בּוֹחֵר לוֹ דֶּרֶךְ לֹא טוֹב:
פסוק ו
ה׳ בַּשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ. בִּשְׁבִיל רְשָׁעִים הַלָּלוּ אַתָּה מְסַלֵּק חֶסֶד מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וּמַגְבִּיהַּ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים לְסַלְּקָהּ מִבְּנֵי אָדָם:
פסוק ז
צִדְקָתְךָ. יְקָרָה מִן הַבְּרִיּוֹת כְּהַרְרֵי אֵל, בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂי הָרְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטֶךָ בָּאִים לָעוֹלָם עַד תְּהוֹם רַבָּה (ויקרא רבה כז:א). דָּבָר אַחֵר: צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִמּוֹ, אַתָּה מַגְבִּיהוֹ וּמְתַקְּפוֹ כְּהַרְרֵי אֵל, לְשׁוֹן תּוֹקֶף, כְּמוֹ (יחזקאל יז:יג) ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״:
מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. מִי שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָדוּן אוֹתוֹ וְלִיקַּח נִקְמָתְךָ מִמֶּנּוּ, אַתָּה מוֹרִידוֹ עַד תְּהוֹם רַבָּה:
מִשְׁפָּטֶיךָ. יוּשְׁטִיצָ״א בְּלַעַ״ז:
אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳. בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם עֲרוּמִים בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָן כַּבְּהֵמָה בַּעֲנָוָה, תּוֹשִׁיעַ ה׳:
פסוק ח
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ. אֵינוֹ כְּדַאי לְהִמָּשֵׁךְ עַל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, אֲבָל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן הֵם יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְגוֹ׳:
פסוק יב
אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה. אַל תָּבוֹא עִמִּי רֶגֶל הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ בְּעֵת קִבּוּל שָׂכָר לִהְיוֹת חֶלְקָם עִם הַצַּדִּיקִים, (לשון חלק אהלא פרט״יאה בלע״ז ס״א אינו):
וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. מִמְּקוֹמִי בְּבוֹאִי לִירַשׁ מִשְׁנֶה, חֶלְקִי וְחֶלְקוֹ (שֶׁל רָשָׁע) בַּטּוֹבָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו סא:ז): ״לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ״. וְאָז:
פסוק יג
שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. שָׁם יָבִינוּ בְּמַפַּלְתָּם, וְשָׁם דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם: