אור ברסלב

רש"י על תהילים· רש״י

פרק לה

פרק לד

פסוק א

רִיבָה ה׳ אֶת יְרִיבַי. עֲשֵׂה מְרִיבָה עִם אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים מְרִיבָה עִמִּי:

לְחַם. לְשׁוֹן מִלְחָמָה, וְכֵן לֹחֲמָי: הִלָּחֵם עִם הַנִּלְחָמִים עִמִּי:

פסוק ג

וְהָרֵק חֲנִית. הִזְדַּיֵּן, כְּמוֹ ״אָרִיק חַרְבִּי״ (שמות טו:ט), ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו״ (בראשית יד:יד):

וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי. הָגֵן בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם כִּמְחִיצָּה:

לְנַפְשִׁי. אִימוֹיְמֵאִימָ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״כָּרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי״ (ירמיהו יח:כ):

פסוק ו

חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת. שְׁנֵיהֶם יַחַד, כְּדֵי שֶׁיַּחֲלִיקוּ רַגְלֵיהֶם בַּחֲלַקְלַקּוֹת, וְהַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ מַנִּיחָם לְהִשָּׁמֵר מִן הַחֲלַקְלַקּוֹת. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדָּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ״ (ירמיה כג:יב):

פסוק ז

חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. שׁוּחָה לִיפּוֹל בָּהּ:

פסוק ח

שׁוֹאָה. חֹשֶׁךְ, בְּרוּאִינָ״ה בְּלַעַ״ז:

וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן. כֵּן דֶּרֶךְ לִטְמוֹן הָרֶשֶׁת וּלְכַסּוֹתוֹ בְּקַשׁ אוֹ בְּעָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בָּהּ הָעוֹבֵר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּלְכַּד בָּהּ:

פסוק ט

וְנַפְשִׁי תָּגִיל. כְּשֶׁאֶרְאֶה בְּמַפַּלְתָּם:

פסוק י

כָּל עַצְמוֹתַי. יְקַלְּסוּךָ עַל כָּךְ, כִּי עַתָּה:

פסוק יא

יְקוּמוּן. עָלַי תָּמִיד עֵדֵי חָמָס וְגוֹ׳:

פסוק יג

וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב. כְּלוֹמַר: וְאִם יֹאמְרוּ לֹא עִנֵּיתִי נַפְשִׁי אֶלָּא לְרָעָתָם, שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם חָלְיָם, תְּפִלָּתִי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם תָּשׁוּב עָלַי:

פסוק יד

כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי. כְּאִלּוּ הָיוּ לִי אָחִי וְרֵעִי הִתְהַלַּכְתִּי, מֵיצַר עֲלֵיהֶם עַל צָרָתָם:

כַּאֲבֶל. אִם כְּבֵן הַמִּתְאַבֵּל עַל אִמּוֹ, אוֹ כְּאֵם הַמִּתְאַבֶּלֶת עַל בְּנָהּ:

קוֹדֵר. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת:

שַׁחוֹתִי. לְשׁוֹן שִׁפְלוּת:

פסוק טו

וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ. וּכְשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ, שֶׁשֶּׁבֶר בָּא עָלַי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ:

נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים. אֲנָשִׁים פִּסְחִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְתַרְגְּמִינָן ״נָכֶה״: ״חֲגִירָא״ (תרגום יונתן מלכים ב כג:כט), וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נְכָאִים״ (ישעיה טז:ז), אימנויישי״ץ בְּלַעַ״ז:

קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. אִלּוּ הָיוּ קוֹרְעִין אֶת בְּשָׂרִי, לֹא הָיָה דָמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ כְּשֶׁמַּלְבִּינִין פָּנַי:

פסוק טז

בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג וְגוֹ׳. בִּשְׁבִיל חֲנִיפוּת שֶׁל לֵיצָנוּת, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁמַּחֲנִיפִין לְשָׁאוּל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּאֲכִילֵם וְיַשְׁקֵם, חוֹרְקִים עָלַי שִׁנֵּיהֶם:

מָעוֹג. לְשׁוֹן אֲכִילָה, כְּמוֹ ״אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג״ דְּאֵלִיָּהוּ (מלכים א יז:יב). וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״עֻגָה קְטַנָּה״ (מלכים א יז:יג), וְכֵן ״אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג״:

פסוק יז

כַּמָּה תִּרְאֶה. כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם יֵשׁ לְפָנֶיךָ, לִרְאוֹת כָּל אֵלֶּה:

מִשּׁוֹאֵיהֶם. מֵחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהֶם:

מִכְּפִירִים יְחִידָתִי. מוּסָב עַל הָשִׁיבָה נַפְשִׁי: הָשִׁיבָה מִכְּפִירִים יְחִידָתִי, (יְחִידָתִי נִשְׁמָתִי ס״א אינו):

פסוק יט

אֹיְבַי שֶׁקֶר. שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתִי עַל דְּבַר שֶׁקֶר, שֶׁמְּעִידִין עָלַי מַה שֶּׁלֹּא עָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם. אַל יִשְׂמְחוּ בִּמְפַלְתִּי:

שׂוֹנְאַי. שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתִי, אַל יִקְרְצוּ עָלַי עָיִן וְלִלְעוֹג בְּעֵינֵיהֶם עַל מַפַּלְתִּי:

יִקְרְצוּ. צִינַאנְ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק כ

עַל רִגְעֵי אֶרֶץ. עַל דַּכָּאֵי אֶרֶץ, וְכֵן ״רֹגַע הַיָּם״ (ירמיהו לא:לה), ״עוֹרִי רָגַע״ (איוב ז:ה), וְכֵן פֵּרֵשׁ דּוּנַשׁ:

פסוק כא

הֶאָח הֶאָח. לְשׁוֹן שִׂמְחָה מִתְהַלֵּל בְּתַאֲוַת לִבּוֹ מֵרוֹב שִׂמְחָתָם שֶׁרוֹאִים תַּאֲוָתָם מִתְקַיֶּמֶת:

פסוק כג

הָעִירָה וְהָקִיצָה. פַּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, לִשְׁפּוֹט מִשְׁפָּטִי מֵאוֹיְבַי (סנהדרין לח:):

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה