רש"י על תהילים· רש״י
פרק לה
פסוק א
רִיבָה ה׳ אֶת יְרִיבַי. עֲשֵׂה מְרִיבָה עִם אוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים מְרִיבָה עִמִּי:
לְחַם. לְשׁוֹן מִלְחָמָה, וְכֵן לֹחֲמָי: הִלָּחֵם עִם הַנִּלְחָמִים עִמִּי:
פסוק ג
וְהָרֵק חֲנִית. הִזְדַּיֵּן, כְּמוֹ ״אָרִיק חַרְבִּי״ (שמות טו:ט), ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו״ (בראשית יד:יד):
וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי. הָגֵן בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם כִּמְחִיצָּה:
לְנַפְשִׁי. אִימוֹיְמֵאִימָ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״כָּרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי״ (ירמיהו יח:כ):
פסוק ו
חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת. שְׁנֵיהֶם יַחַד, כְּדֵי שֶׁיַּחֲלִיקוּ רַגְלֵיהֶם בַּחֲלַקְלַקּוֹת, וְהַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ מַנִּיחָם לְהִשָּׁמֵר מִן הַחֲלַקְלַקּוֹת. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה יִדָּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ״ (ירמיה כג:יב):
פסוק ז
חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. שׁוּחָה לִיפּוֹל בָּהּ:
פסוק ח
שׁוֹאָה. חֹשֶׁךְ, בְּרוּאִינָ״ה בְּלַעַ״ז:
וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן. כֵּן דֶּרֶךְ לִטְמוֹן הָרֶשֶׁת וּלְכַסּוֹתוֹ בְּקַשׁ אוֹ בְּעָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בָּהּ הָעוֹבֵר עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּלְכַּד בָּהּ:
פסוק ט
וְנַפְשִׁי תָּגִיל. כְּשֶׁאֶרְאֶה בְּמַפַּלְתָּם:
פסוק י
כָּל עַצְמוֹתַי. יְקַלְּסוּךָ עַל כָּךְ, כִּי עַתָּה:
פסוק יא
יְקוּמוּן. עָלַי תָּמִיד עֵדֵי חָמָס וְגוֹ׳:
פסוק יג
וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב. כְּלוֹמַר: וְאִם יֹאמְרוּ לֹא עִנֵּיתִי נַפְשִׁי אֶלָּא לְרָעָתָם, שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם חָלְיָם, תְּפִלָּתִי שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם תָּשׁוּב עָלַי:
פסוק יד
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי. כְּאִלּוּ הָיוּ לִי אָחִי וְרֵעִי הִתְהַלַּכְתִּי, מֵיצַר עֲלֵיהֶם עַל צָרָתָם:
כַּאֲבֶל. אִם כְּבֵן הַמִּתְאַבֵּל עַל אִמּוֹ, אוֹ כְּאֵם הַמִּתְאַבֶּלֶת עַל בְּנָהּ:
קוֹדֵר. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת:
שַׁחוֹתִי. לְשׁוֹן שִׁפְלוּת:
פסוק טו
וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ. וּכְשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ, שֶׁשֶּׁבֶר בָּא עָלַי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ:
נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים. אֲנָשִׁים פִּסְחִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְתַרְגְּמִינָן ״נָכֶה״: ״חֲגִירָא״ (תרגום יונתן מלכים ב כג:כט), וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נְכָאִים״ (ישעיה טז:ז), אימנויישי״ץ בְּלַעַ״ז:
קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. אִלּוּ הָיוּ קוֹרְעִין אֶת בְּשָׂרִי, לֹא הָיָה דָמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ כְּשֶׁמַּלְבִּינִין פָּנַי:
פסוק טז
בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג וְגוֹ׳. בִּשְׁבִיל חֲנִיפוּת שֶׁל לֵיצָנוּת, אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁמַּחֲנִיפִין לְשָׁאוּל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּאֲכִילֵם וְיַשְׁקֵם, חוֹרְקִים עָלַי שִׁנֵּיהֶם:
מָעוֹג. לְשׁוֹן אֲכִילָה, כְּמוֹ ״אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג״ דְּאֵלִיָּהוּ (מלכים א יז:יב). וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״עֻגָה קְטַנָּה״ (מלכים א יז:יג), וְכֵן ״אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג״:
פסוק יז
כַּמָּה תִּרְאֶה. כַּמָּה אֹרֶךְ אַפַּיִם יֵשׁ לְפָנֶיךָ, לִרְאוֹת כָּל אֵלֶּה:
מִשּׁוֹאֵיהֶם. מֵחֹשֶׁךְ שֶׁלָּהֶם:
מִכְּפִירִים יְחִידָתִי. מוּסָב עַל הָשִׁיבָה נַפְשִׁי: הָשִׁיבָה מִכְּפִירִים יְחִידָתִי, (יְחִידָתִי נִשְׁמָתִי ס״א אינו):
פסוק יט
אֹיְבַי שֶׁקֶר. שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתִי עַל דְּבַר שֶׁקֶר, שֶׁמְּעִידִין עָלַי מַה שֶּׁלֹּא עָלָה בְמַחֲשַׁבְתִּי מֵעוֹלָם. אַל יִשְׂמְחוּ בִּמְפַלְתִּי:
שׂוֹנְאַי. שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתִי, אַל יִקְרְצוּ עָלַי עָיִן וְלִלְעוֹג בְּעֵינֵיהֶם עַל מַפַּלְתִּי:
יִקְרְצוּ. צִינַאנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כ
עַל רִגְעֵי אֶרֶץ. עַל דַּכָּאֵי אֶרֶץ, וְכֵן ״רֹגַע הַיָּם״ (ירמיהו לא:לה), ״עוֹרִי רָגַע״ (איוב ז:ה), וְכֵן פֵּרֵשׁ דּוּנַשׁ:
פסוק כא
הֶאָח הֶאָח. לְשׁוֹן שִׂמְחָה מִתְהַלֵּל בְּתַאֲוַת לִבּוֹ מֵרוֹב שִׂמְחָתָם שֶׁרוֹאִים תַּאֲוָתָם מִתְקַיֶּמֶת:
פסוק כג
הָעִירָה וְהָקִיצָה. פַּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, לִשְׁפּוֹט מִשְׁפָּטִי מֵאוֹיְבַי (סנהדרין לח:):