רש"י על תהילים· רש״י
פרק לד
פסוק א
בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כא:יד) ״וַיְתָו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וְגוֹ׳ וַיְשַׁנּוּ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם״, שֶׁשִּׁנָּה דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ וְעָשָׂה עַצְמוֹ שׁוֹטֶה וְהוֹרִיד רִירוֹ עַל זְקָנוֹ (ס״א אינו):
לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ. כָּךְ כָּל מַלְכֵי פְלִשְׁתִּים נִקְרָאִים, וְכָל מַלְכֵי מִצְרַיִם פַּרְעֹה. וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁמוֹ אָכִישׁ, קוֹרִין לוֹ אֲבִימֶלֶךְ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה צַדִּיק כַּאֲבִימֶלֶךְ (בראשית כ) שֶׁלֹּא רָצָה לְהָרְגוֹ, וַאֲנָשָׁיו אוֹמְרִים לוֹ ״הֲלֹא זֶה דָּוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ״ (שמואל א כא:יב), כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים:
פסוק ג
בַּה׳ תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. מִתְפָּאֵר אֲנִי וּמִתְהַלֵּל שֶׁיֵּשׁ לִי פַּטְרוֹן כָּזֶה לְהוֹשִׁיעַ וּלְהָגֵן:
תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. שֶׁפּוֹרְוְונְטְרָ״א בְּלַעַ״ז:
יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים. נִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לִי, מִתּוֹךְ מַהֲלָלִי יָבִינוּ אוֹתָם וְיִשְׂמָחוּ:
פסוק ה
מְגוּרוֹתַי. לְשׁוֹן פַּחַד, כְּמוֹ ״וַיָּגָר מוֹאָב״ (במדבר כב:ג):
פסוק ו
הִבִּיטוּ אֵלָיו. כָּל אוֹתָם שֶׁהִבִּיטוּ אֵלָיו מִתּוֹךְ צָרָתָם:
וְנָהָרוּ. הֵאִירוּ פְנֵיהֶם:
יֶחְפָּרוּ. יִתְבַּיְּשׁוּ, כְּמוֹ ״וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה״ (ישעיהו כד:כג):
פסוק ט
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳. טַעֲמוּ דְּבָרוֹ:
פסוק י
יִרְאוּ. יִהְיוּ יְרֵאִים, לְשׁוֹן צִוּוּי:
פסוק יא
רָשׁוּ. לְשׁוֹן דַּלּוּת:
כָּל טוֹב. נִיסוֹ״ן בִּי״ן בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״כָּל מְלָאכָה״ (שמות יב:טז):
פסוק טו
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם. בִּמְקוֹמְךָ:
וְרָדְפֵהוּ. בְּמָקוֹם אַחֵר (תנחומא, חקת כב):
פסוק יז
פְּנֵי. פָּנִים שֶׁל זַעַם לִישַׁאיְרָא״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (ויקרא כ:ה) ״וְשַׂמְתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא״, כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
פסוק יח
צָעֲקוּ. הַצַּדִּיקִים וַה׳ שָׁמֵעַ:
פסוק כ
רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק. הַרְבֵּה רָעוֹת וּפְחָדִים בָּאוֹת עָלָיו, וּמִכֻּלָּם נִצּוֹל:
פסוק כא
שׁוֹמֵר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל עַצְמוֹתָיו:
פסוק כב
תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. תְּמוֹתֵת אֶת הָרָשָׁע הָרָעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה:
תְּמוֹתֵת. תָּמִית:
פסוק כג
לֹא יֶאְשְׁמוּ. לֹא יִתְחָרְטוּ לֵאמֹר: אָשַׁמְנוּ שֶׁחָסִינוּ בְּךָ; רִיפוֹנְטִירוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז: