רש"י על תהילים· רש״י
פרק לג
פסוק ב
בְּנֵבֶל עָשׂוֹר. שֶׁל עֶשֶׂר מִינֵי נְעִימָה (ערכין יג:):
פסוק ז
כַּנֵּד. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, וְכֵן תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד״ (שמות טו:ח): ״קָמוּ כְשׁוּר״, וְכֵן פֵּרֵשׁ מְנַחֵם, וְאֵין ׳נֵד׳ וְ׳נֹאד׳ שָׁוִין:
נוֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. תַּחַת הָאָרֶץ:
פסוק יד
הִשְׁגִּיחַ. הִבִּיט:
פסוק טו
הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם. לֵב כֻּלָּם יַחַד וְיוֹדֵעַ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ (ראש השנה יח.) הֱסִיבוּהוּ אֶל מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ, הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, וְדָרְשׁוּ מִכָּאן שֶׁכֻּלָּן נִסְקָרִין בִּסְקִירָה אַחַת: