אור ברסלב
רש"י על תהילים פרק לה › פסוק טו

רש"י על תהילים· רש״י

פרק לה · פסוק טו

פסוק יד

וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ. וּכְשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ, שֶׁשֶּׁבֶר בָּא עָלַי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ:

נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים. אֲנָשִׁים פִּסְחִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְתַרְגְּמִינָן ״נָכֶה״: ״חֲגִירָא״ (תרגום יונתן מלכים ב כג:כט), וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נְכָאִים״ (ישעיה טז:ז), אימנויישי״ץ בְּלַעַ״ז:

קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. אִלּוּ הָיוּ קוֹרְעִין אֶת בְּשָׂרִי, לֹא הָיָה דָמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ כְּשֶׁמַּלְבִּינִין פָּנַי:

תוכן העניינים

רש"י על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה