רש"י על תהילים· רש״י
פרק כט · פסוק י
ה׳ לַמַּבּוּל יָשָׁב. בִּגְדֻלָּתוֹ יְחִידִי, וְגַם עַתָּה וַיֵּשֶׁב ה׳ לְבַדּוֹ מֶלֶךְ לְעוֹלָם, ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״ (ישעיה ב:יח), אֲבָל לְעַמּוֹ יִתֵּן עֹז וּבִרְכַּת שָׁלוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה (מדרש תהלים כט:ב) שֶׁנִּתְפַּחֲדוּ וְנִתְבַּהֲלוּ הָאֻמּוֹת וּבָאוּ לָהֶם אֵצֶל בִּלְעָם וְאָמְרוּ לוֹ: מַה קּוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשָּׁמַעְנוּ? שֶׁמָּא מַבּוּל הוּא בָּא לְהָבִיא לָעוֹלָם? אָמַר לָהֶם: כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל, אֶלָּא קוֹל הֶהָמוֹן שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְעַמּוֹ: