רש"י על תהילים· רש״י
פרק כט · פסוק ט
קוֹל ה׳ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. יְפַחִיד וְיָחִיל לֶעָתִיד אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהֵם עַכְשָׁיו עוֹמְדִים בְּחוֹזֶק כְּאַיָּלוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת״ (תהלים יח:לד). אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: כָּאֵילִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כָּאַיָּלוֹת, כַּנְּקֵבוֹת שֶׁרַגְלֵי הַנְּקֵבוֹת עוֹמְדוֹת בְּיוֹשֶׁר יוֹתֵר מִן הַזְּכָרִים. לָשׁוֹן אַחֵר: יְחוֹלֵל קְרִיאָ״ה בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי״ (משלי ח:כה) (ס״א אינו):
וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת. כְּמוֹ ״מַחְשֹׂף הַלָּבָן״ (בראשית ל:לז), יְקַלֵּף עֲצֵי הַיַּעַר, כְּלוֹמַר יַפְשִׁיט מִכְּבוֹדָם הַמְּשׁוּלִים כַּעֲצֵי הַיַּעַר ״אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ״ (עמוס ב:ט):
וּבְהֵיכָלוֹ. שֶׁיִּבָּנֶה:
כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. הַכֹּל יְקַלְּסוּהוּ שָׁם וְיֹאמְרוּ: