רש"י על תהילים· רש״י
פרק כב
פסוק א
אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר. שֵׁם כְּלִי שִׁיר. דָּבָר אַחֵר: עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא ״אַיֶּלֶת אֲהָבִים״ (משלי ה:יט) ״הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שַׁחַר״ (שיר השירים ו:י); וְרַבּוֹתֵינוּ (מגילה טו:) דְּרָשׁוּהוּ בְּאֶסְתֵּר. וּמְנַחֵם פָּתַר אַיֶּלֶת – לְשׁוֹן מָעוֹז, כְּמוֹ אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:
הַשָּׁחַר. לְשׁוֹן שַׁחֲרִית, וּמְנַחֵם פָּתַר לְשׁוֹן בִּקּוּר, כְּמוֹ ״שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן״ (משלי יא:כז), וּכְמוֹ ״לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ״ (משלי ז:טו):
פסוק ב
לָמָּה עֲזַבְתָּנִי. עֲתִידָה הִיא לָלֶכֶת בַּגּוֹלָה, וְאָמַר דָּוִד תְּפִלָּה זוֹ עַל הֶעָתִיד:
רָחוֹק מִישׁוּעָתִי. וּמִדִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:
פסוק ג
אֶקְרָא יוֹמָם. אֲנִי קוֹרֵא לְךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם, וְאֵינְךָ עוֹנֶה:
פסוק ד
וְאַתָּה קָדוֹשׁ. וְיוֹשֵׁב לִשְׁמֹעַ תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל מִיָּמִים קַדְמוֹנִים:
פסוק ז
וְאָנֹכִי תוֹלַעַת. כָּל יִשְׂרָאֵל מְכַנֶּה כְּאִישׁ אֶחָד:
פסוק ח
יַפְטִירוּ. יִפְתְּחוּ, כְּמוֹ פֶּטֶר רֶחֶם וּפֶטֶר חֲמוֹר (שמות יג:יב), ״פּוֹטֵר מַיִם״ (משלי יז:יד):
פסוק ט
גֹּל אֶל ה׳. כְּמוֹ לָגוֹל, יֵשׁ לָאָדָם לְגוֹלֵל יְהָבוֹ וּמַשָּׂאוֹ לְיוֹצְרוֹ לְמַעַן יְפַלְּטֵהוּ:
פסוק י
גּוֹחִי. מוֹצִיאִי מוֹשְׁכִי, כְּמוֹ ״יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ״ (איוב מ:כג):
מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי. זִמַּנְתָּ לָאָדָם שָׁדַיִם לִישָּׁעֵן עֲלֵיהֶם לְמִחְיָה:
פסוק יא
עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם. נִשְׁלַכְתִּי מֵרֶחֶם מֵאָז הוֹצֵאתַנִי מֵרֶחֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיהו מו:ג) ״עֲמוּסִים מִנִּי בֶטֶן״ – מֵאָז נוֹלְדוּ הַשְּׁבָטִים נְשָׂאָם וְנִהֲלָם:
פסוק יג
פָּרִים רַבִּים. מַלְכֻיּוֹת חֲזָקִים:
אַבִּירֵי בָשָׁן. גַּם הוּא לְשׁוֹן פָּרִים בַּבָּשָׁן, שֶׁהֵם שְׁמֵנִים:
כִּתְּרוּנִי. סְבָבוּנִי כְּכֶתֶר הַמַּקֶּפֶת אֶת הָרֹאשׁ:
פסוק יד
אַרְיֵה טֹרֵף. נְבוּכַדְנֶצַּר (מגילה יא.):
פסוק טו
כַּדּוֹנָג. שַׁעֲוָה הַנִּמּוֹחָה מֵחוֹם הָאֵשׁ:
פסוק טז
מַלְקוֹחָי. הֵם הַחֲנִיכַיִם שֶׁקּוֹרִין פאליי״ש בְּלַעַ״ז, כְּשֶׁאָדָם מֵיצֵר אֵין רוֹק מָצוּי בְּפִיו. וּמְנַחֵם פֵּתַר מַלְקוֹחָי אנטיילא״ש בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״בַּמֶּלְקָחַיִם לָקַח״ (ישעיה ו:ו) וְהַמַּלְקוֹחַ הֵן הַשִּׁנַּיִם אֲשֶׁר דּוֹמוֹת לְמַלְקְחֵי חָרָשִׁים (ס״א אינו):
וְלַעֲפַר מָוֶת. לְדַכְּאוֹת מִיתָה:
תִּשְׁפְּתֵנִי. אַתָּה תּוֹשִׁיבֵנִי, לְשׁוֹן שְׁפִיתַת קְדֵרָה, ״שְׁפֹת הַסִּיר״ (יחזקאל כד:ג), וּמְנַחֵם פָּתַר כָּל לְשׁוֹן שְׁפִיתָה לְשׁוֹן שִׂימָה:
פסוק יז
כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי. כְּאִלּוּ הֵם מְדֻכָּאִים בְּפִי אֲרִי, וְכֵן אָמַר חִזְקִיָּה ״כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתַי״ (ישעיהו לח:יג):
פסוק יח
אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי. כְּאֵב עֲצָמַי:
הֵמָּה יַבִּיטוּ. שְׂמֵחִים לְאֵידִי:
פסוק יט
וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל. בּוֹזְזִים אֶת נְכָסַי:
פסוק כ
אֱיָלוּתִי. כֹּחִי, כְּמוֹ ״הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אַיָּל״ (תהלים פח:ה), וּכְמוֹ ״יֵשׁ לְאֵל יָדִי״ (בראשית לא:כט):
פסוק כב
הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה. כַּאֲשֶׁר מִקַּרְנֵי רֵאמִים עֲנִיתָנִי, זֶה הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר ״כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ״ (עמוס ב:ט) שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים (יהושע יב:ט-כד):
פסוק כג
אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי. בְּהִתְאַסֵּף כָּל כְּנֵסִיּוֹתַי, וְכֵן אוֹמֵר לָהֶם: יִרְאֵי ה׳ הַלְלוּהוּ. אֵלּוּ הַגֵּרִים (תהלים כב:כט), וְכָל זֶרַע יַעֲקֹב:
פסוק כד
וְגוּרוּ. לְשׁוֹן יִרְאָה:
פסוק כה
עֱנוּת עָנִי. צַעֲקַת דַּל, כָּל עֲנִיָּה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן צְעָקָה. וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר עֱנוּת לְשׁוֹן הַכְנָעָה, כְּמוֹ ״לַעֲנֹת מִפָּנַי״ (שמות י:ג), שֶׁהוּא נִכְנָע וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ:
פסוק כז
יֹאכְלוּ עֲנָוִים. לְעֵת הַגְּאֻלָּה, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:
יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד. כָּל זֶה אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם:
פסוק כח
יִזְכְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה׳. יִזְכְּרוּ הָאוּמּוֹת הָרָעָה שֶׁמְּצָאַתְנוּ כְּשֶׁיִּרְאוּ אֶת הַטּוֹבָה, וְיָשׁוּבוּ אֶל ה׳:
פסוק כט
כִּי לַה׳ הַמְּלוּכָה. כִּי יִרְאוּ שֶׁחוֹזֶרֶת לְךָ הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה:
פסוק ל
אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: אָכְלוּ עֲנָוִים כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַה׳ בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה עַל הַטּוֹבָה, דִּשְׁנֵי אֶרֶץ טוּב חֵלֶב הָאָרֶץ. כָּל זֶה יִרְאוּ אַפְסֵי הָאָרֶץ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה׳:
לְפָנָיו יִכְרְעוּ. אָז כָּל מֵתֵי הָרְשָׁעִים מִתּוֹךְ גֵּיהִנֹּם, וְלֹא יְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְחַיּוֹת אֶת נַפְשָׁם מִגֵּיהִנֹּם:
וְנַפְשׁוֹ. שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד:
לֹא חִיָּה. לֹא יְחַיֶּה. רַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁהַמֵּתִים לִפְנֵי מִיתָתָם, בְּשָׁעַת נְטִילַת נְשָׁמָה, רוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה:
פסוק לא
זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ וְגוֹ׳. זֶרַע יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמִיד עוֹבְדִים אוֹתוֹ:
יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ: יְסֻפַּר לְדוֹר אַחֲרוֹן לְשֵׁם ה׳ וּלְשַׁבְּחוֹ, אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְאוֹתוֹ זֶרַע:
פסוק לב
יָבֹאוּ. הָרִאשׁוֹנִים וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם הַנּוֹלָד, כִּי עָשָׂה לָהֶם צְדָקָה: