רש"י על תהילים· רש״י
פרק כא
פסוק ב
בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ. רַבּוֹתֵינוּ פָּתְרוּהוּ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְנָכוֹן הַדָּבָר לְפוֹתְרוֹ עוֹד עַל דָּוִד עַצְמוֹ, לִתְשׁוּבַת אֲחֵרִים שֶׁדָּרְשׁוּ בוֹ שֶׁאַחַר שֶׁלָּקַח אֶת בַּת שֶׁבַע אָמַר מִזְמוֹר זֶה:
פסוק ג
וַאֲרֶשֶׁת. לְשׁוֹן דִּבּוּר, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן. וּמְנַחֵם הֵבִיא לוֹ חָבֵר: ״כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס״ (עזרא ג:ז), וּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן מִבְטָא שְׂפָתַיִם:
פסוק ד
כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב. קֹדֶם שֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ, הִקְדַּמְתָּ לִי בִּרְכָתְךָ עַל יְדֵי נָתָן הַנָּבִיא ״וְהַקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ וְגוֹמֵר״ (שמואל ב ז:יב), ״וַהֲכִינֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם״ (שמואל ב ז:יג):
תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. ״וַיִּקַּח עֲטֶרֶת מַלְכָּם וַתְּהִי עַל רֹאשׁ דָּוִד״ (שמואל ב יב:ל):
פסוק ה
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ. כְּשֶׁהָיִיתִי בּוֹרֵחַ לְחוּצָה לָאָרֶץ מִפְּנֵי שָׁאוּל, הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל: ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״ (תהלים קטז:ט):
נָתַתָּה לוֹ. שֶׁהֲשִׁיבוֹתַנִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אֹרֶךְ יָמִים. לְמַלְכוּתִי, שֶׁאָמַרְתָּ: ״וַהֲכִינֹתִי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַד־עוֹלָם״ (שמואל ב ז:יג):
פסוק ו
תְּשַׁוֶּה. מְנַחֵם פָּתַר תְּשַׁוֶּה, ״תָּשִׂים״ (בראשית ו:טז), ״תָּשִׁית״ (תהלים כא:ד), לָשׁוֹן אֶחָד לָהֶם:
פסוק ז
תְּחַדֵּהוּ. לְשׁוֹן חֶדְוָה:
אֶת פָּנֶיךָ. בְּגַן עֵדֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁדְּרָשׁוּהוּ בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵבִיאוּ רְאָיָה לַדָּבָר: ״וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי״ (דניאל ז:יג); וְאוֹמֵר ״וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי״ (ירמיה ל:כא):
פסוק ח
בַּל יִמּוֹט. וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן הוּא בּוֹטֵחַ שֶׁלֹּא יִמּוֹט:
פסוק ט
תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אוֹיְבֶיךָ. כָּל מַכַּת יָדְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לְהָבִיא, הָבֵא עַל אוֹיְבֶיךָ:
פסוק י
לְעֵת פָּנֶיךָ. לְעֵת זַעְמְךָ:
בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם. תְּפִלָּה הִיא זוֹ:
פסוק יא
פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מִתְפַּלֵּל שֶׁיְּאַבֵּד זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הָרָשָׁע:
פסוק יב
כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה. כְּנֶגֶד טִיטוּס הָרָשָׁע, שֶׁאָמַר: הָרַג אֶת עַצְמוֹ! (גיטין נו:):
בַּל יוּכָלוּ. לַעֲשׂוֹתָהּ:
פסוק יג
כִּי תְשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם. אֲשֶׁר תָּשִׁית אוֹתָם לְחֵלֶק, שֶׁיְּחַלְּקוּ יִשְׂרָאֵל אֶת מָמוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כג:יח) ״וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ וְגוֹמֵר״:
בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם. בְּמֵיתְרֵי קַשְּׁתוֹתֶיךָ תְּכוֹנֵן חִצֶּיךָ וְתַזְמִינֵם לִירוֹת עַל פְּנֵיהֶם:
פסוק יד
רוּמָה ה׳ בְּעֻזֶּךָ. עַל הַקָּמִים, וְנָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה (ספרים אחרי אינו):