רש"י על תהילים· רש״י
פרק ו · פסוק יא
יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ וְגוֹ׳. מַהוּ יָשׁוּבוּ יֵבֹשׁוּ פַּעַם שְׁנִיָּה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן : לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָרְשָׁעִים וּמְחַיְּבָן לַגֵּיהִנֹּם, וְהֵם מִתְרַעֲמִין עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָן וְחוֹזֵר וּמַרְאֶה גִּלְיוֹנִין שֶׁלָּהֶם וְדָן אוֹתָם וּמִתְחַיְּבִין, וְהוּא מַחֲזִירָן לַגֵּיהִנֹּם. הֲרֵי בּוּשָׁה כְּפוּלָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר : לֶעָתִיד לָבֹא כָּל אֻמָּה קוֹרְאָה לֵאלֹהֶיהָ וְאֵין עוֹנֶה, וְחוֹזְרִין וְקוֹרְאִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לָהֶם: אִלּוּ אֵלַי קְרָאתֶם תְּחִלָּה, הָיִיתִי עוֹנֶה אֶתְכֶם. עַכְשָׁו עֲשִׂיתֶם עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים עִקָּר וְאוֹתִי טְפֵלָה, לְפִיכָךְ אֵינִי עוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִשְׁוְעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ״ (תהלים יח:מב) – זוֹ עֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְאַחַר כָּךְ ״אֶל ה׳ וְלֹא עָנָם״ (שם). לְכָךְ נֶאֱמַר: יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ:
רָגַע. בִּמְעַט זְמַן: