רש"י על תהילים· רש״י
פרק ד · פסוק ט
בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן. אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו עִמִּי, הָיִיתִי שׁוֹכֵב וְיָשֵׁן בֶּטַח וְלֹא הָיִיתִי יָרֵא מִכָּל צַר וְאוֹיֵב:
לְבָדָד לָבֶטַח. כְּמוֹ ״בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב״ (דברים לג:כח), לְשׁוֹן מִבְטָח וָשֶׁקֶט הוּא, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיב גְּיָסוֹת עִמּוֹ: